פירוש על ויקרא 19:27

לא תקפו פאת ראשכם. ענין פאות מורה על יראה, והוא שבאותו מקום שמשם הפאות מתפשטים ויוצאים, שם הוא הולדות המחשבה ואח"כ יורדת המחשבה ללב. וע"ז מורה הפסוק הזה כשיבא לאדם מחשבה רעה יכניס עצמו תיכף ביראה גדולה ולא ינוח שתכנוס המחשבה ללב, כי בלב הוא המחשבה ביותר תוקף. וזה שאמר דוד המלך ע"ה (תהלים ה',א') למנצח על הנחילות, ענין נחילות הוא לשון השמעת קול צעקה והיה צועק להש"י, אמרי האזינה, אמרי היינו מחשבות, יאזין ה' שיהיו טהורים. בינה הגיגי, היינו שבקש השי"ת ישפיע לי בינה לכל מחשבותי ואוכל להזהר בהם שלא יטו מרצון ה'. הקשיבה לקול שועי מלכי ואלהי, מלכי היינו הש"י מלך על כל האדם ויוכל להשפיע מחשבה לאדם כפי רצונו הקדוש, ואלקי הוא שהש"י ישפיע חכמה כי אלקים מורה על חכמה.

אל תחלל את בתך להזנותה וגו' ומלאה הארץ זמה עיין פרש"י נמצא אח נושא אחותו וכו' ומכאן למד הרמב"ם דספיקא מן התורה שריא דאל"כ איך משכחת לה ומלאה הארץ זמה הא צריך הוא לבדוק וכן מבואר בהדיא בלשון הרמב"ם בפט"ו מא"ב דין כ"ט ומכאן למד דשתוקי מותר ולא כמ"ש דהרמב"ם יליף מממזר וודאי הוא דלא יבוא:

לא תקיפו וגו' וסמיך לי' ושרט לנפש לומר כמו שיש חמש פאות שחייבין עליהם כך חייב על שריטת ה' אצבעות: