פירוש על ויקרא 19:37

ושמרתם את חקותי ועשיתם אותם אני ה׳ מקדשכם. כי איש איש אשר יקלל את אביו ואת אמו מות יומת וגו׳. יש להתבונן מה קשר יש במלת כי עם ושמרתם את חקותי וגו׳. והרמב״ן ז״ל ישב הדבר לומר שחוזר למעלה לענין איש אמו ואביו תיראו וגו׳ כי איש איש אשר יקלל וגו׳ עיין בספרו. אמנם נראה לפרש שזו היא כוונת הפסוק באומרו כי איש איש וגו׳. כי בפרשת אחרי מות הזהיר על כל העריות דרך אזהרה. ואח״כ בפ׳ קדושים חזר עליהם לפרש בהם העונש של כל אחד ואחד כי כן דרך התורה לא ענשה אלא א״כ הזהירה ולכן הקדים הפסיק בפ׳ אחרי מות קודם אזהרת העריות ושמרתם את חקותי ואת משפטי כי העריות צריכין שמירה גדולה לפי שנפשו של אדם מתאוה להן. ואח״כ בפ׳ קדושים כשבא להזכיר העונשים התחיל ג״כ לזרז ולהזהיר באומרו ושמרתם את חקותי ועשיתם אותם להוסיף שמירה על שמירה לומר שלא תחשבו מאחר שלא הזכרתי לכם למעלה בעריות כי אם אזהרה בלאו לבד א״כ הרי הן כמו שאר איסורין קלים שאין בהם כי אם אזהרה לבד ולא מיתה. אינו כן. אמנם צריך שתשמרו שמירה מעולה כדי שלא תענשו עונש חמור כי יש בכל אחת ואחת עונש מלבד האזהרה. ומלת כי קאי אכולהו על כל מה שמפרש והולך וצירף עם העריות גם מקלל אביו ואמו לפרש בו עונש סקילה באומרו דמיו בו שהיא סקילה. והתחיל תחלה בנותן מזרעו למולך לפרש בו עונש סקילה אע״פ שלא התחיל בו באזהרה בפ׳ אחרי מות בעבור שרצה להאריך לחומרתו באו ואני אתן את פני באיש ההוא ובמשפחתו וגו׳. ואם העלם יעלימו וגו׳ ושמתי אני את פני באיש ההוא ובמשפחתו וגו׳. (הרס״ו זללה״ה):

ושמרתם את כל חקותי וגו' כי יתן מזרעו למולך וגו', סמך אלה המקראות לאזהרת מדות ומשקולות, לומר שקשה עונשן של מדות כעובר על כל החקים ומעביר זרעו למולך:

ושמרתם את כל חקותי ואת כל משפטי. תעיינו בהם ותכירו היותם הגונים: