פירוש על ויקרא 20:7

והתקדשתם והייתם קדושים. במדרש הנ"ל באופן אחר. יכול כמוני ת"ל כי קדוש אני קדושתי למעלה מקדושתכם. וי"ל דהנה אי' בגמ' למה הצדיקי' דומים בפני השכינה כנר לפני האבוקה. ופי' מו"מ דובער זצ"ל. דאי' בגמ' אבוקה אורה לאחרי' ומיקטף קטופי. ורומז על הבורא ית' שהוא א"ס וא"ת וכח מי יכילנו. ובודאי אם הי' הקב"ה מאיר בעצם קדושתו היו כל העולמות כולם והנבראים. קמי' כלא. והיו ממש בטילין ממציאותם. רק שהוא ית' מצמצם שכינתו וקדושתו כפי כח כל נברא כדי שיוכלו כאו"א לקבל שפעו וחיותו. וזהו אורה לאחריה שא"א להשיג קדושתו כ"א בדרך אחוריים. ומיקטף קטופי. שהקדושה אינה שופע תמיד בתמידות כאחת רק מעט מעט ופעמי' האור חוזר עכ"ל. וזהו והייתם קדושים. יכול כמוני. היינו שלא תעמדו בהקדושה בתמידית רק שתחזרו לפעמים כמוני. ת"ל כי קדוש אני קדושתי למעלה מקדושתכם. ע"כ צריך להיות בחי' אור חוזר כדי שתוכלו לקבל. משא"כ אתם תוכלו להיות דביקים בתמידית. וכיה"ר אמן והבן היטב:

והתקדשתם. זוֹ פְּרִישׁוּת עֲ"זָ (שם):

והתקדשתם. בפרישה מן העריות: