פירוש על ויקרא 22:22

עורת. שֵׁם דָּבָר שֶׁל מוּם עִוָּרוֹן בְּלָשׁוֹן נְקֵבָה — שֶׁלֹּא יְהֵא בוֹ מוּם שֶׁל עִוָּרוֹן:

עַוֶּרֶת: הוא הנקבה לא מן עִוֵר, אלא מן עַוִּיר הנוהג בלשון ארמי, והמלה בפלס צַדֶּקֶת מן צַדִּיק; ורש"י שפירש עורת שם דבר, הרגיש שאם כדבריו היה לו לומר אחר כך שבר, ונדחק לפרש: עורת (שם דבר) לא יהא בו, ושבור (שם התאר) לא יהיה.

עורת או שבור. כתב הרמב"ן כיון שפסל עורת דהיינו שכהתה עינו ושבור אין צריך לומר גרב וילפת ויתכן כי הכל דבק עם נדבה תעשה אותו והכי קאמר עורת או שבור או חרוץ או יבלת או גרב או ילפת וכל שור ושה שרוע וקלוט נדבה תעשה אותו כל אחד מאלה (ולנדר לא ירצה וכו'. כצ"ל):