פירוש על ויקרא 23:25

והקרבתם אשה. הַמּוּסָפִין הָאֲמוּרִין בְּחֻמַּשׁ הַפְּקוּדִים:

כל מלאכת עבודה. תנא דבי שמואל, כל מלאכת עבודה לא תעשו, יצאה תקיעת שופר ורדיית הפת ^פוהוצאת הפת מהתנור לאחר שנאפה. שהיא חכמה ולא מלאכה ^פזולא ס"ל כדרשת רב פפא לעיל דגם מה"ת אין תוקעין בשבת אלא כרבא דמדאורייתא תוקעין ורק חכמים אסרו מחמת גזירה כמש"כ לעיל אות פ"א, וכן רדיית הפת אין בו כל מלאכה ואסרוהו מחמת גזירה שמא יבא לאפות. והנה בנוגע לבאור דרשה זו בארנו בפ' יתרו בפ' לא תעשה כל מלאכה דכתיב בשבת, ובאמת נראה דעיקר מקומה של דרשה זו בשם היא, יען דהחידוש הוא לענין שבת ופסוק שלפנינו לא בשבת איירי, וקרוב לומר דט"ס הוא שמצויינת הדרשה בגמרא כאן על פסוק זה, וצ"ל הפ' דפ' יתרו שם וכמו בשבת קי"ז ב' [בשם תנא דבי ר' ישמעאל, וכאן בשם תנא דבי שמואל, ונראה דגם זה ט"ס כאן דלא מצינו בגמרא תנא דבי שמואל]. .
(שם כ"ט ב')

כל מלאכת עבודה לא תעשו והקרבתם אשה ליי'. הנה המוסף הננזכר בפרשת פנחס ולמדנו מזה המקום שהפר והאיל והכבשים הנזכרים שם אינם מעכבים זה את זה שנאמר אשה ליי' מ"מ שיהיה שם אשה: