בן איש חי
וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית הן לא נזרע וכו' וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את התבואה וכו' הקשה הרב באר מים חיים מסידור הלשון נראה שצווי הברכה יהיה כאשר יאמרו מה נאכל וצ"ל מאי תליא הא בהא ועוד מעיקרא דברים אלו של וכי תאמרו וכו' לא אצטריכי למכתב דאם יצוה הברכה אז לא יאמרו מה נאכל וכנז' בד"ק יע"ש ונ"ל בס"ד דידוע יש שני מיני ברכה הא' משותף עמה צער טורח וטיפול הרבה והוא אם תהיה הברכה בזרע השדה שתוציא מאה שערים על הנהוג הן אמת טובה גדולה היא ורבה אך ירבה לבעליה צער טורח ויגיעה רבה שיש לו משעת קצירה עד שיהיו חיטים ויכנסם באוצר דאינו דומה טורח וטיפול אלף סאה לטיפול וטורח מאה אלפים סאין והב' ברכה שאין משותף בה צער טורח כלל דהשדה תוציא תבואה כנהוג דהיינו זרע עשרה סאין תוציא לו מאה סאין ואחר שיכנסנה לאוצר יהיה בה ברכה שיוציא מן האוצר על יד על יד חשבון אלף סאין או יותר ועל ברכה זו נאמר ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה:
פענח רזא
מה נאכל בשנה השביעית פי' בשנה השביעית קאי אלמטה ממנו, בשנה השביעית הן לא נזרע וגו' כלומר א"כ מה נאכל בשמינית כיון שלא נזרע בשביעית: