תיבת גמא
כי לי בני ישראל עבדים בזמן שעושין רצונו של מקום בנים בזמן שאין עושין רצונו נקראים עבדים עיין פרשת דרכים אין עושין רצונו היינו רק לקבל פרס אז ואספת דגנך אבל ח"ו כשהם עוברים עבירות אין להם פרנסה כמבואר בתוכחה אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב ע"מ לקבל פרס אלא הוו כעבדים המשמשים שלא לקבל פרס איך קורא עבדים כשהם עובדים שלא לקבל פרס וודאי עושים רצונו של מקום הם בנים בתכלית השלימות וי"ל כי אדם אין צדיק אשר יעשה טוב ולא יחטא ויש עבד עובד רבו ימים הרבה בשביל החוב שחיי בלו כבר וז"ש הוו בעיניכם כעבדים כו' שלא ע"מ לקבל פרס הלואי כל התורה והמצות שאתה עושה הוא למרק ולזכך החוב שחייב כמ"ש ז"ל בע"ת יעסוק בתורה וירבה חבילות מצות ויכופר עונו.
פני דוד
מדרש לקח טוב
ונתנו איש כפר נפשו, [בשעה שאמר הקב״ה למשה רבינו ונתנו איש כופר נפשו], אמר לפניו רבונו של עולם מה יתן אדם ויהיה כופר לנפשו, חזר ואמר שמא על ישראל שנקראו עבדים, שנאמר כי לי בני ישראל עבדים (ויקרא כה נה), שמא צריכין כל אחד ואחד שלשים שקל כדמי העבד, או שמא כל אחד ואחד חייב ליתן חמשת שקלים, כערך הבכור, לפי שנקרא בני בכורי ישראל (שמות ד כב), באותה שעה היה משה רבינו תמה על הדבר, עד שאמר לו הקב״ה זה יתנו, א״ר מאיר כמין מטבע של אש הוציא הקב״ה מתחת כסא כבודו והראה אותה למשה ואמר לו כזה יתנו.