פירוש על ויקרא 27:10

בפסוק לא יחליפנו ולא ימיר אותו כו' ואם החליף לוקה דלא אתי חד עשה ועקר תרי לאוי בס' ג"ו וש"ה כתבנו מזה אי חד לאו עקר עיין מהרש"א ז"ל ריש חולין ובלח"מ פ"א מהל' תמורה יע"ש וכ"ז לענין ניתוק אבל עשה דדחי לל"ת אי חי עשה עקר תרי ודוחה לתרי לאוי מחלוקת הוא בנזיר ואי"ה בש"ה אבאר מזה. ובגד כלאים ושעטנז ויש בו איסור כלאי כרם וכדומה י"ל דכלאים בציצית דחי ליה או דהוה תרי לאוי ומיהו בגד של עכו"ם וכ"ה י"ל דאיסור הנאה לאו כסותך הוה ולא מחייב כלל בציצית. והמודר הנאה מחבירו אם מותר לו ליקח טלית של מצוה ולברך עליו צ"ע די"ל מצות לאו להנות נתנו במצות שחוב עליו לעשות והם גזירת מלך משא"כ ציצית אין חובת גברא לא ללבוש ולא לברך גם נהנה בלבישת ועיטוף הטלית ל"ש בזה לאו להנות נתנו ואי"ה בפריי לא"ח גבי ישיבת סוכה אבאר בזה.

טוב ברע. תָּם בְּבַעַל מוּם.

לא יחליפנו ולא ימיר אותו: זה דרך כלל, ואח"כ פירש הפרטים שלא ימיר אותו לא טוב ברע ולא רע בטוב. ולדעת בה"ט נראה כי התמורה היא טוב ברע, והחלוף רע בטוב, ויש לזה סיועים, וארזים נחליף, (ישעיה ט' י') יחליפו כח, וימירו את כבודם בתבנית שור; וקשה והחליף את משכרתי, ואולי הכוונה כי בבחינת לבן היו החלופים מרע לטוב, כי היה מבקש תמיד תועלת לעצמו. הן אמת שאם לא יחליפנו דבק עם רע טוב, תהיה מלת או יתרה, והאמת כי מרע"ה לא נתכוון להפסיק כפי הטעמים האלו, אלא לפי כוונתו כך היה ראוי להטעים ל֤א יחליפ֨נ֨ו ולא-ימי֣ר אות֔ו, ואח"כ פתח במאי דסיים, טוב ברע כנגד ימיר, או רע בטוב כנגד יחליפנו.