רש"י
ואם מבן ששים שנה וגו'. כְּשֶׁמַּגִּיעַ לִימֵי הַזִּקְנָה, הָאִשָּׁה קְרוֹבָה לְהֵחָשֵׁב כְּאִישׁ, לְפִיכָךְ הָאִישׁ פּוֹחֵת בְּהִזְדַּקְּנוֹ יוֹתֵר מִשְּׁלִישׁ בְּעֶרְכּוֹ, וְהָאִשָּׁה אֵינָהּ פוֹחֶתֶת אֶלָּא שְׁלִישׁ בְּעֶרְכָּהּ, דְּאָמְרֵי אִינְשֵׁי "סָבָא בְּבֵיתָא, פַּחָא בְּבֵיתָא, סָבְתָא בְּבֵיתָא סִימָא בְּבֵיתָא וְסִימָנָא טָבָא בְּבֵיתָא" (ערכין י"ט):
שד"ל
ואם מבן ששים שנה: מה שכתב רש"י האיש פוחת בהזדקנו יותר משליש בערכו והאשה אינה פוחתת אלא שליש בערכה, כן צריך להבינו: האיש בהזדקנו יורד עד למטה משליש בערכו, אינו שוה אפילו שליש ממה שהיה שוה,) שבתחלה היה שוה 50 ועכשו 15), והאשה אינה יורדת אלא עד שליש בערכה (בתחלה 30 ועכשו 10), ובש"ס (ערכין י"ט) אמרו נקבה קימה אתילתא, זכר לא קאי אתילתא.
מזרחי
ואם מבן ששים שנה משמגיע לימי הזקנ' האשה קרובה להחשב כאיש. שהרי האיש פוחת בזקנותו פחות משליש בערכו והאשה אינה פוחתת אלא שליש בערכה היינו דאמרי אינשי סבא בבית' כו':