מזרחי
במקום אשר ישחט את העולה בצפון שהוא מפורש בעולה. וא"ת וכי מכאן אנו למדין והלא כבר נאמר בפרשת צו במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת כבר תרצו בזה בת"כ לקבעו חובה שלא תהא שחיטתו אלא בצפון ואם לא נשחט בצפון יהא פסול דאי מקרא דבמקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת ה"א למצוה אבל אם לא שחטה בצפון לא מעכבא השתא דהדר תנא ליה קרא דהכא לא שנה בו אלא לעכב והכי מפרשי לה בפרק איזהו מקומן ואם תאמר מנא להו לרז"ל לומר שלא שנה בו אלא לעכב דילמא לא שנה בו אלא לומר אותו בצפון ואין אחר בצפון דאי מקרא דבמקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת ה"א כל החטאות השתא דאתא האי קרא דושחט אותו במקום אשר ישחט את העולה למדנו אותו בצפון ואין חטאת אחר בצפון כבר תרצו בזה בתורת כהנים עליך אמר קרא בחטאת יחיד ושחט את החטאת במקום העולה דהוה ליה למכתב ושחט אותה במקום העולה כדכתיב גבי כבשה מת"ל את החטאת לרבות כל החטאות שלא תהא שחיטתן אלא בצפון ומיהו עיכובא לא נפקא לן מיניה דאיכא למימר למצוה אצטריך דלא למעוטינהו מאותו דכתיב בשעיר נשיא ואם כן עכ"ל דקרא דושחט אותו במקום אשר ישחט את העולה לא שנה בו אלא לעכב שאם לא נשחט בצפון יהא פסול והא דכתיב אותו דמשמע אותו ולא אחר מוקי לה בזבחים בפ' אי זהו מקומן לכדתניא אותו בצפון ולא שוחט בצפון ופירוש רש"י ולא שוחט בצפון אין צריך שיעמוד בצפון שאם רצה עומד בדרום אצל אמצע העזרה ששם נחלקים הצפון והדרום ומושיט ידו לדרום וישחוט דאי לאו אותו ה"א שוחט דומיא דמקבל מה מקבל עומד בצפון ומקבל בצפון ואם עמד בדרום וקבל בצפון פסול אף השוחט כן תלמוד לומר אותו אותו בצפון ואין שוחט בצפון שאם רצה עומד בדרום ושוחט בצפון:
תורה תמימה על התורה
על ראש השעיר. מה ת"ל השעיר – לרבות שעיר נחשון לסמיכה פטר"ל דלאו דוקא נשיא לכל ישראל אלא אפילו נשיא שבט שהוא קרבן יחיד, כמו השעירים שהקריבו הנשיאים בחנוכת המזבח, ונקט שעיר נחשון מפני שהוא הראשון בפרשת הנשיאים. וטעם הדיוק פשוט, משום דהאי על ראש השעיר מיותר הוא, דהול"ל וסמך ידו על ראשו, כיון דקאי אשעיר שבפסוק הקודם.
.
(מנחות צ"ב ב')
(מנחות צ"ב ב')