פירושים על ויקרא 8:12: רש״י, רמב״ם, אבן עזרא ועוד

ויצק, וימשח. בַּתְּחִלָּה יוֹצֵק עַל רֹאשׁוֹ וְאַחַר כָּךְ נוֹתֵן בֵּין רִיסֵי עֵינָיו וּמוֹשֵׁךְ בְּאֶצְבָּעוֹ מִזֶּה לָזֶה (הוריות י"ב):

ויצוק וגו' על ראש אהרן. כתב הרמב"ן גם זה עשה משה בסדר נכון כי כן נצטווה במעשה השמן ומשחת בו את אהל מועד ואת אהרן ואת בניו תמשח על כן לא רצה למשוח המשכן עד שהלביש לאהרן ומשח אותם כאחת כדי שיהיה המקריב מזומן לבוא אל המקדש לעבוד והיה די בהקדמת משיחת אהרן שהיה קודש לה' ואע"פ שכתוב במצות הקמת המשכן ומשחת את המשכן ואת אשר בו ואחר כך והקרבת את אהרן ואת בניו ורחצת אותם והלבשת אותם כי שם הסדיר כל המעשה לאהרן ולבניו כאחת אבל לעולם משיחת המשכן לא היתה עד אחר לבישת אהרן כסדר האמור כאן. ואני תמה למה (לא) הזכיר כאן משיחת הבנים כלל. והרמב"ן כתב שלא היה צריך כי בידוע שעשה להם כאשר עשה לאביהם כאשר נצטווה ומשחת אותם וכלל זה במה שאמר בבנים כאשר צוה ד' את משה. והנראה בעיני כי לא היתה משיחת הבנים ביציקת שמן על ראשם כי לא נאמר זה אלא באהרן ויצקת על ראשו ומשחת אותו ולא הזכיר שם משיחת הבנים כלל שלא היתה ביציקה כמוהו ויתכן שלא היתה בבנים משיחה זולת שהזה משמן המשחה על בניו ועל בגדיהם וכן תראה בואתה תצוה בפ' וזה הדבר שצוה למשוח האב ולקחת שמן המשחה ויצקת על ראשו ולא צוה למשוח הבנים כלל לא ביציקה ולא במשיחה אבל בפרשת הקמת המשכן בואלה פקודי אמר ומשחת אותם כאשר משחת את אביהם ולא הזכיר שם הזאות כלל וכן בפ' השמן ולא הוזכרו משיחה והזאות בבנים במקום אחד לכן אני אומר שלא עשה בהן אלא אחד מהן והן ההזאות עכ"ל:

ויצוק וימשח בתחלה יוצק על ראשו ואח"כ נותן בין ריסי עיניו ומושך באצבעו מזה לזה. כדאיתא בכריתות בפ"ק תני חדא בתחלה מציק שמן על ראשו ואחר כך נותן שמן בין ריסי עיניו ותניא אידך בתחלה נותן שמן בין ריסי עיניו ואח"כ מציק שמן על ראשו תנאי היא מר סבר יציקה עדיפא דכתיב ויצוק משמן המשחה על ראש אהרן ואח"כ וימשח אותו ומר סבר משיחה עדיפא שכן נתרבת אצל כלי שרת והא דכתיב ויצוק ואח"כ וימשח ה"ק מה טעם ויצוק משמן המשחה משום וימשח ופי' רש"י ואח"כ נותן שמן בין ריסי עיניו ומצרפו באצבעו דרך הפדחת פירוש היציקה היתה על ראשו והמשיחה היתה בין ריסי עיניו והיה מחברן דרך פדחתו באצבעו כדי שתהיה המשיחה כעין כ"י יונית כדתניא בפ"ק דכריתות כיצד מושחין את המלכים כמין נזר ואת הכהנים כמין כ"י מאי כמין כ"י אמר ר' מנשיא בר גדא כמין כ"י יוני וכך פרש"י גבי ומשחת אותו האמור בפ' תצוה: