אדרת אליהו (ר' יוסף חיים)
כאשר עשה ביום הזה צוה ה' לעשות לכפר עליכם. הנה בגמ' דיומא איתא א"ר מחסייא וכו' לעשות אלו מעשה פרה לכפר אלו מעשה יו"הך. ויובן בס"ד לפרש והוא דידוע מ"ש המפרשים ז"ל ע"פ וידעת היום והשבות אל לבבך כי השמש נקראת יום ע"ש גם עוד כתבו ז"ל דבטבע השמש עשה הש"ית תרתי דסתרן כי השמש מקפיא המים ונעשים מלח ומייבש הפירות תכלית היובש והנה הוא ג"כ מתוך כמה דברים שנקפו וזה שני הפכיים בנושא אחד גם עוד הוא מלבן הבגדים וכיוצא ומשחיר הבריות אם יתמידו לעמוד בשמש ועוד יש הרבה כיוצא בזה פעולות הפכיים עכ"ד ז"ל גם ידוע דפרה אדומה ג"כ יש בה ב' הפכיים בנושא אחד שהיא מטהרת את הטמא ומטמאה את הטהור העוסק בה כנודע. גם עוד מעשה עבודת יו"הך גם יש בהם תרתי דסתרי ב' הפכיים בנושא אחד והוא כי עבודת אותו היום אינה כשרה כ"א בכהן גדול דווקא ולא בכהן הדיוט והנה היא אינה ראויה להיות כי אם בד' בגדי לבן שהם מדרגת כהן הדיוט ולא בשמונה בגדים שהם מדרגת כהן גדול וא"כ הכהן והבגדים שהם לצורך מעשה עבודת היום הם תרתי דסתרי ובזה יובן כאשר עשה ביום הזה ביום רמז לשמש הנקראת יום ואמר הזה שהוא מורה באצבע על השמש שלפניו והכוונה כאשר עשה הש"ית בה טבע להיות בה פעולות הפכיות תרתי דסתרי כן צוה ה' לעשות אלו מעשה פרה אדומה לכפר עליכם אלו מעשה יו"הך כי בשניהם ג"כ יש בם פעולות הפכיות ותרתי דסתרי שהפרה מטהרת מצד ומטמאה מצד. וגם עוד כן הוא במעשה יום הכפורים שהם צריכים להיות נעשים בכהן גדול ובארבעה בגדים שהם תרתי דסתרי:
פענח רזא
צוה ה' לעשות לכפר עליכם, לעשת חסר ו' בעבור שכהן השורף את הפרה מפרישין אותו ז' ימים ומזין עליו ו' הזאות בו' ימים דבשבת לא הזו עליו משום שבות:
רש"י
צוה ה' לעשת. כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים; וְרַבּוֹתֵינוּ דָרְשׁוּ, לעשת — זֶה מַעֲשֵׂה פָרָה, לכפר — זֶה מַעֲשֵׂה יוֹם הַכִּפּוּרִים, וּלְלַמֵּד שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל טָעוּן פְּרִישָׁה קֹדֶם יוֹם הַכִּפּוּרִים שִׁבְעַת יָמִים, וְכֵן הַכֹּהֵן הַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה (ספרא):