מלבי"ם
זבח השלמים אשר לעם: זה מיותר שהלא לא היו שם שלמים אחרים? ופירשו חז"ל שמפני ששלמים אלה היו הוראת שעה – כי אין שלמים בצבור רק שלמי עצרת, והם קדשי קדשים – נשחטים בצפון ונאכלים לזכרי כהונה לפנים מן הקלעים ליום ולילה. והיה עולה על הדעת שגם אלה כן דינם [ובאמת היו קדשים קלים כמ"ש לקמן (ויקרא י, י) "ואת חזה התנופה ואת שוק התרומה תאכלו במקום טהור (ר"ל בעזרת ישראל) אתה ובניך ובנותיך"]. ועל זה אמר שהם "זבח שלמים" – ששם 'זבח' מציין סעודה של שמחה, שמאסף בו אוהבים ומיודעים [כמו "כי זבח היום לעם בבמה" (ש"א ט, יב), "כי זבח משפחה לנו בעיר" (ש"א כ, כט)]. ואמר שהיו זבח העם – שכל העם אכלו את בשרם. וזהו שאמר שבזה למדו שהוא שלמים לצבור, שכולם יאכלו מסעודתו כמו שהבעלים אוכלים בשר שלמיהם.
צפנת פענח
ואת האיל זבח השלמים אשר לעם. מה הוה אם קד״ק או קק״ל כיון דזה של ציבור, ועיין זבחים דף ק״א ע״ב, אך שם קאי אמה שהקריב משה רבנו בז׳ ימי המילואים הוה קד״ק, ועיין כאן בת״כ משמע דזה גדר שלמים, גם (מי אכלן) ולמה לא הוה השאלה של אנינות, והם הוה (קדשי ד׳) דליכא … שלמים בציבור רק בעצרת, ועיין זבחים דף קי״ח, אך י״ל קק״ל, ונאכלים לבעלים לכל ישראל, והזה ושוק נאכל לב׳ ימים, ונאכל למחר ופקע אנינות לכ״ע, כצ״ל, וגם נאכל לבניהם וכו׳, וזה ג״כ מה דמבואר בת״כ [פ׳ שמיני] פרשה א׳ פ״א (דיברא ד׳) דאיל המילואים נאכל בכל מקום ע״ש, והא הוה קד״ק כמבואר זבחים דף ק״א ע״ב הנ״ל, וצ״ל דזה לא הוה כן, ועי׳ לקמן פר׳ ד׳ מבואר דהוה קק״ל, וכ״כ רש״י זבחים דף נ״ה ע״ש בזה.