פירוש על יהושע 1:5

לא יתיצב. רצה לומר לא יתגבר להיות נצב הקומה:

לא יתיצב. הבטיחו שני דברים. א] לא יתיצב איש לפניך, לתפוס שררה או לדבר דבר נגדך (דע שיש הבדל בין יתיצב לפניך בלמ"ד, שגדרו שיתיצב הקטן לפני הגדול דרך השתוות, כמו לפני מלכים יתיצב (משלי כב, כט), מי הוא לפני יתיצב (איוב מא, מב). ובין יתיצב בפניך, שהוא ההתקוממות להלחם נגדו). לא יתיצב איש בפניך (דברים ז, כד; יא, כה), הבטיחו שכל ימי חייו יהיה הוא המנהיג את העם ולא ירים ראש איש בלעדיו. ב] לענין הדבוק האלקי כאשר הייתי עם משה אהיה עמך, להשרות שכינתי עליך בנסים ובנפלאות כמו עם משה. ומפרש, נגד הא' אמר לא ארפך, ר"ל שאחזיק אותך ביד ימינך לחזקך תמיד, ונגד הב' אמר לא אעזבך שלא תסור רוח קדשי ממך (כי נגד החזוק הגופני הפוכו הרפיון וכמ"ש (שה"ש ג, ד) אחזתיו ולא ארפנו, ונגד חול השפע הרוחנית הפוכו היא עזיבה):

לא ארפך ולא אעזבך. אפשר ע"ד מ"ש בסוף קדושין דמכרזי ברקיעא הזהרו בר"מ ובתורתו. וז"ש לא ארפך שלא יהיה לך רפיון מסדר עבודה שיהיו מוזהרים הסט"א שלא יקרבו אליך וא"ש לא ארפך שאני אגרום שלא יהיה לך רפיון. שאם היה לך רפיון היה צריך ע"פ המדה לעזבך עד"ש אם יום תעזבני יומים אעזבך. ולפי שאמר כאשר הייתי עם משה אהיה עמך ושמא תאמר הרי בסוף היה למשה ענין מי מריבה לז"א לא ארפך ולא אעזבך: