פירוש על יהושע 11:1

עוד זכר שכאשר שמע זה יבין מלך חצור שלח אל יובב מלך מדו' ואל מלך שומרון ולמלכים רבים זולתם להתקבץ יחד ולהלחם עם ישראל כדי שלא יפלו בידם אחד אחד כמו שעשו שאר המלכים ובאו עם רב כחול אשר על שפת הים להלחם עם ישראל:

ויהי כשמוע יבין מלך חצור. שמועות רעות אחת שלא החיו כל נשמה והשנית הבזיון שעשו למלכים בדריסת הרגל על צואריהם נתפעלו מאד מהאכזריות והבזיון ונאספו יחד להלחם. מפרשים. ודרך הלציי. אפשר דבדיק בשמיה שמו ושם עירו. יבין מלך חצור שיבין שהוא רוצח אותיות חצור ולא ידע כי חצור צורח ויבין כי מר צורח:

ויהי כשמוע יבין מלך חצור וגו'. זכר שאחרי מלחמת המלכים שזכר, שמע זה יבין מלך חצור וקבץ כל המלכים אשר באותו מחוז ואשר מצפון בהר ובערבה וגומר, (ד) ויצאו עם מחניהם עם רב כחול אשר על שפת הים, וזכר שהביאו סוס ורכב רב מאד, וידמה שחשבו להנצל בזה ושבהעדר זה נשמדו המלכים האחרים, ומפני שהיתה בטחונם בסוסם וברכבם, לכן הוצרך האל ית' לאמץ אל לב ישראל ולומר ליהושע (ו) אל תירא מפניהם כי כעת מחר אתן את כלם חללים לפניכם, ולכן צוהו את סוסיהם תעקר ואת מרכבותיהם תשרוף באש, יען הם בטחו בהם וזה להם בזיו' וקצף ומלבד זה צוה עליו גם כן (כדי שישראל לא יקחו סוסיהם ומרכבותיהם ולא יבטחו בהם גם הם) שיעקר הסוסים וישרוף המרכבות, כי לה' הישועה ולא בגבורת הסוס יחפץ, והותרה בזה השאלה השנית: