פירוש על יהושע 13:22

אל חלליהם. עם שאר החללים ודומה להם, ולא היה יכול להציל עצמו בקסמיו:

הקוסם. להודיע כי לא נביא היה אלא קוסם ונבואתו היתה לשעה או לכבוד ישראל בא אליו מלאך ה' לדבר הנבואות ההם, ויש לשאול איך מצאו בלעם שם והלא כתיב וילך וישב למקומו אלא שחזר שם לבקש שכרו על העצה שנתן להם למואב ולמדין להוציא בנותיהם היפות ויזנו ישראל עמהם ויהיה קצף ה' בהם וזהו שאמר לכה איעצך כמו שכתוב בדבר בלעם וכשראה שנתקיימה עצתו הלך למואב ולמדין לבקש שכרו מהם:

ואת בלעם בן בעור וגו'. כתב רבי דוד קמחי שבלעם חזר למדין לבקש שכרו על העצה שנתן להם למואב ולמדין להזנות בנותיהם היפות כדי שיהיה קצף על ישראל, וכשראה שנתקיימה עצתו הלך לבקש שכרו, ונמצא שמה בעת לכידת הערים והרגוהו ישראל עם חללי העמים ההם, והוא דרך דרש. גם אמרו חז"ל (סנהדרין פי"א ק"ו, במ"ר פר' כ"ב רפ"ג) שהיה בלעם ומלכי מדין עושים כשפים ובורחים מפני חרב ישראל ופורחים באויר, וכיון שהראה להם פנחס הציץ נפלו על חלליהם. ועוד אמרו (ספרי פר' מטות כ"ז עמ' ק"ז) שפירוש חלליהם שעשו להם ארבע מיתות בין דין ושפנחס הרג לבלעם. ואחשוב כפי הפשט שמפני שזכר שנתן משה לראובן נחלה והיה מכללה בית פעור, זכר מההשגחה האלהית שבדרך מקרה מצאו שם את בלעם בן בעור הקוסם שהיה קוסם מטבעו ואמתתו, כי היה מה שנזכר מנבואתו דבר שזכה אליו לצורך שעה לכבוד ישראל וכדי לברכם, וכאשר ישראל מצאו שם את בלעם הרגו אותו בחרב על חללי האומות. או יהיה על חלליהם כמו בסבת חלליהם של ישראל, ירמוז למתים בדבר פעור בסבת עצת בלעם, והיה אם כן מקום הרשע שמה המשפט, ובמקום מה שחטא והרג רבים מישראל שם נענש והרגוהו והותרה בזה השאלה השלישית, ועם זה השלים ספור חלק ראובן: ואמר (כג) ויהי גבול ראובן הירדן וגבול, רוצה לומר שהיה גבולי ארץ ראובן הירדן וג"כ גבול אחר מהארץ, וזהו אמרו עוד וגבול, ותרגם יונתן ירדנא ותחומיא, כלומר הערים הסמוכות לירדן: