פירוש על יהושע 14:10

זֶה אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה לָמַדְנוּ שֶׁשָּׁהוּ בְּכִיבּוּשׁ הָאָרֶץ שֶׁבַע שָׁנִים, שֶׁהֲרֵי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית שָׁלַח משֶׁה הַמְרַגְּלִים, נִשְׁאֲרוּ שְׁלשִׁים וּשְׁמֹנֶה שֶׁהָלְכוּ בַּמִּדְבָּר וְשֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ, הֲרֵי אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ.

אשר הלך וכו׳. במשך השנים האלו:

אותי כאשר דבר. בדפוס ישן ובמקצת ספרים כ"י מדוייקים הבי"ת בצירי ובא' מהם נמסר עליו לית וכל אתנח וסוף פסוק דכותא. ובדברים האלה כתב המכלול דף ע"ד וכאשר יבא דבר באתנח וסוף פ' הוא בצירי וכן בא בסגולה שהיא אחר זרקא בצירי ועתה הנה החיה ה' אותי כאשר דִבֵּר והמסורת עליו לית כותיה צירי וכל אתנח וסוף פסוק צירי כותיה: