פירוש על יהושע 15:32

כָּל עָרִים עֶשְׂרִים וָתֵשַׁע וּבִפְרָטָן אַתָּה מוֹצֵא שְׁלשִׁים וּשְׁמוֹנֶה, אֶלָּא אֵלֶּה הַיְּתֵרוֹת נָטְלוּ בְּנֵי שִׁמְעוֹן מֵחֶבֶל בְּנֵי יְהוּדָה, וְנִזְכָּרוֹת הֵם בְּנַחֲלַת שִׁמְעוֹן: בְּאֵר שֶׁבַע, וּמוֹלָדָה, חֲצַר שׁוּעָל, וָעָצֶם, וְאֶלְתּוֹלַד, וְחָרְמָה, וְצִקְלַג, וְעַיִן וְרִמּוֹן הֲרֵי תֵּשַׁע הַיְּתֵרוֹת הַמְּנוּיוֹת כָּאן.

כל ערים עשרים ותשע. ובפרטם תמצא ל"ח והתשע היתרים היו לבני שמעון וספרם בנחלת בני יהודה בפרט לפי שהיו בנחלת בני יהודה כמו שאמר ויהי נחלתם בתוך נחלת בני יהודה ושם כתיב אלה הערים היתרים לשמעון באר שבע וחצר שועל בלה והיא בעלה שכתוב הנה ועצם ואלתולד ובתול זהו וכסיל שכתוב הנה וחרמה וצקלג ועין רמון והנה הם עשר בזה המנין והם מנויות בנחלת בני שמעון ואין לנו נותרות אלא תשע אלא נאמר כי בלה אינו בעלה ובתול אינו כסיל אף על פי שהוא נראה כן ועוד יש ערים ספורות למטה שמעון בנחלת יהודה והם גם כן ספורות בנחלת בני שמעון והם עתר ועשן כמו שכתוב וצקלג שזכר הנה לבני יהודה וזוכר אותה גם כן לבני שמעון ואנו רואים כי מיום שישב בה דוד היתה למלכי יהודה נאמר כי לקחוה בני ישראל בעת כבוש הארץ ונפלה לחלק שמעון ואחר כך לקחה מלך גת מהם עד שישב דוד בה על כן היתה למלכי יהודה מהיום ההוא והלאה: