פירוש על יהושע 20:1

וידבר ה' אל יהושע לאמר. בכל ספר יהושע כתיב ויאמר ה' וכאן נאמר וידבר. ודבור לשון עזה הוא ובמכות פרק אלו הן הגולין א"ר אחא בר חנינא מפני מה נאמרה פרשת רוצחים בלשון עזה מפני שהם של תורה עיין ילקוט יהושע רמז ל' וכלי יקר:

וידבר ה' אל יהושע וגו', עד ויקדשו את קדש בגליל וגו'. זכר שאחרי חלוקת הארץ לשבטים אמר השם ליהושע שיתן הוא ובני ישראל ערי המקלט לנוס שמה כל רוצח מכה נפש בשגגה, ולפי שבעת הריגתו לא נדע אם היה בשגגה אם לא, אמר (ד) שמיד בהרגו אותו ינוס אל אחת הערים ויעמוד פתח שער העיר ויגיד את אסונו. ועם היות שאנשי העיר לא ידעו אם האמת אתו אם לא, צוה שיאספו אותו העיר וכאשר ירדוף גואל הדם אחריו לא יסגרוהו בידו, ואמר שיעמוד באותו עיר עד שני גבולים. הא' (ו) עד עמדו לפני העדה למשפט, והיה זה כאשר גואל הדם ידרוש ב"ד שיעשו ממנו משפט כי הוא הרגו בערמה, אז ישלחו ויביאו את ההורג בפני העדה למשפט, אם נתחייב מיתה הורגין אותו ואם נתחייב גלות משיבין אותו שם. הגבול השני הוא עד מות הכהן הגדול אשר יהיה בימים. ואני כבר כתבתי בפירוש ספר אלה הדברים, למה שם ה' ית' גבול ישיבת הרוצח בערי המקלט עד מות הכהן הגדול: