פירוש על יהושע 22:24

מִדְּאָגָה מִדָּבָר מֵחֲמַת דַּאֲגַת יִרְאַת דְּבַר חֶרְפָּה עָשִׂינוּ, כְּמָה שֶׁמְּפֹרָשׁ פֶּן יֹאמְרוּ בְּנֵיכֶם מָחָר לְחָרֵף אֶת בָּנֵינוּ, כְּשֶׁיֵּלְכוּ לְהַקְרִיב בְּמִשְכַּן שִׁילֹה, שֶׁמָּא יֹאמְרוּ מַה לָּכֶם וְלַה', וַהֲלֹא גְּבוּל נָתַן בֵּינֵינוּ וּבֵינֵיכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן, זוֹ דָּאַגְנוּ וְעָשִׂינוּ. כָּל 'דְּאָגָה' שֶׁבַּמִּקְרָא לְשׁוֹן יִרְאָה הוּא, כְּמוֹ (ירמיהו לח יט): אֲנִי דּוֹאֵג אֶת הַיְּהוּדִים, דְּצִדְקִיָּהוּ.

ואם לא. מוסב למעלה, לומר: ואם לא עשינו את זאת מחמת דאגה ופחד מדבר אחר, אזי ה׳ הוא יבקש:

מדאגה מדבר. דאגתנו מזה הדבר מחר יאמרו בניכם לבנינו: