פירוש על יהושע 5:4

וזה הדבר אשר מל יהושע וכו'. אמרו רז"ל והובא בילקוט וז"ל זה הדבר אשר מל יהושע ר' ברכיה ור' חלבו בשם רבי אבין בר ר' יוסי דבר אמר להם יהושע ומלן אמר להם מה אתם סבורים שאתם נכנסים לארץ ערלים כך אמר הקב"ה לאברהם ונתתי לך ולזרעך אחריך על מנת ואתה את בריתי תשמור עכ"ל ואפ' שיובן במ"ש בכתובות דף מ"ד אמר ר"נ שתי שטרות היוצאים על שדה אחת ביטל שני את הראשון ואי אוסיף ביה דקלא לתוספ' כתבי' אי בעי בהאי גבי אי בעי בהאי גבי ודעת רש"י והרי"ף דאי כתב תוספ' בשני לא ששניהם קיימין אלא אם ירצה בשדה בשטר ראשון יגבה השדה בלי דקל ואם ירצה בשטר שני יגבה הדקל מזמן שני וכתבנו בפירושנו להגדה ובמקומות אחרים משם אחד קדוש דישראל במצרים היו בגלות משום גזרת בין הבתרים והנה במתנת הארץ יש שני שטרות הא' שטר בין הבתרים דשם נאמר מתנת הארץ וגלות ת' שנה ולא נזכר קבלת אלהות. ובעת המילה היה השטר השני דא"ל הקב"ה לאברהם אע"ה מתנת הארץ והמילה וכתיב להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגורך וכו' ושם לא נזכר גלות כלל. וישראל במצרים היו בגלות כדי לרשת הארץ כפי שטר בין הבתרים והיו עע"ז כי במעמד בין הבתרים לא זכר קבלת אלהות. ורמז להם אלהינו מרחם על יד משה בחירו שיהפכו השיטה ויקחו שטר המילה ששם קבלת אלהותו ית' וכמ"ש בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה וישראל קיימו וקבלו ונתבטל הגלות ע"ש באורך. והשתא היינו דקאמר להם יהושע סבורים שאתם נכנסים לארץ ערלים כי אפשר דסברו דנהי דקבלו שטר המילה ובטלו שטר בין הבתרים היינו לענין קבלת אלהותו דוקא לז"א להם כך אמר הקב"ה לאברהם ונתתי לזרעך אחרי' על מנת ואתה את בריתי תשמור וצריכין למול כיון שקבלתם שטר המילה וז"ש כי מולים היו כל העם היוצאים ולכך יצאו ממצרים שקיימו שטר המילה דשם כתיב קבלת אלהותו. והמילה עיקרה קבלת אלהותו:

וְזֶה הַדָּבָר עַל יְדֵי דִּבּוּר מָל אוֹתָם, אָמַר לָהֶם: סְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ עֲרֵלִים, לֹא כָּךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם (בראשית יז ט): וְאַתָּה אֶת־בְּרִיתִי תִשְׁמֹר וְגוֹמֵר (שם שם ח), וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ.

וזה הדבר. רצה לומר, זה היה הסיבה אשר יהושע לבד מל את כל העם, ולא מלו אז זה את זה, כי איך יתכן שלא ימצא בהם מי יודע למול: