כִּ֚י יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ הוּא֩ הַמַּעֲלֶ֨ה אֹתָ֧נוּ וְאֶת־אֲבוֹתֵ֛ינוּ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים וַאֲשֶׁ֧ר עָשָׂ֣ה לְעֵינֵ֗ינוּ אֶת־הָאֹת֤וֹת הַגְּדֹלוֹת֙ הָאֵ֔לֶּה וַֽיִּשְׁמְרֵ֗נוּ בְּכָל־הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר הָלַ֣כְנוּ בָ֔הּ וּבְכֹל֙ הָֽעַמִּ֔ים אֲשֶׁ֥ר עָבַ֖רְנוּ בְּקִרְבָּֽם׃
מנחת שי
המעלה אתנו ואת אבותינו. במקצת ספרים מלא וא"ו אך במסורת (ירמיה סוף סימן י"ד) לא נמנה זה בכלל המלאים:
אלשיך
וזהו כי ה' כו' הוא המעלה אותנו ממצרים וכן בכל העמים אשר עברנו בקרבם כלומר ואיך נעבוד את אשר לא עמדו לפני אלהינו ועל או' אם את אלהים אשר עבדו אבותיכם על כן אמרו המעלה אותנו ואת אבותינו כלו' כי איכה נעזוב אלהים אשר העלו את אבתינו בעד אשר לא הועילו לנו ומפני שעדין היה אפשר לומר אילי לא נעזוב את ה' אך נבחר לנו אמצעי על כי אינו כבודו ית' לפעול ממנו בעולם גשמי גם זה אינו חלילה כי הנה ראינו כי כלי אמצעי משגיח ומטיב לנו כי ה' למה שהוא אלהינו עם כל קדושתו הוא המעלה אותנו בעצמו ואשר עשה לעיננו את האותות וישמרנו בעצמו ולא בלבד הטפל בנו שאנו גוי קדוש כי אם גם ויגרש ה' בעצמו את כל העמים אם כן גם אנחנו ודאי נעבוד את ה' ואין פחד שנעזבהו לעבוד אלהים אחרים בהמשך זמן אם לא נסיר אלהי הכסף וסיים ואמר ה' הוא אלהינו עם שהוא בכלל האמור ואם הוא מוסיף הל"ל כי הוא אלהינו אך הוא להחזיק טעם אומרם אלהים אחרים למעלה והוא במ"ש ז"ל בתתם טעם למה נקראו אלהים אחרים שה' אחרים לקוראיהם וזה יאמר חלילה לנו מעזוב את ה' לעבוד אלהים אחרים כלומר אחרים לקוראיהם הפך מדתו יתב' כי הוא המעלה כו' הכל בעצמו שהוא הוראה כי הוא אלהינו שלנו מה שאין כן האלהים אחרים שאינן של קוראיהם כי לכל הם אחרים.