פירוש על יחזקאל 2:6

סרבי'. לשון מרדות כלומר סרבנים ודונש פתר אותו לשון קוצים ועשרים שמות להם:

ואתה בן אדם (ציוי ב') באשר הנבואות שישלח על ידו אל העם יהיו דברים קשים צוה בל ירא מהם שיעשו לו רע, ואף מדבריהם אף שידברו לעשות לך רע בכ''ז לא תירא כי הגם כי סרבים וסלונים אותך שיסרבו לשמוע ויקיצו לך כסילון מכאיב, ואף אם אל עקרבים אתה יושב שירצו לעקצך עקיצת עקרב, בכ''ז מדבריהם אל תירא שידברו להרוג אותך, ואף מפניהם אל תחת ולא תשפל בעיניך נגדם, כי בית מרי המה ולא יוכלו לך, וע''כ ודברת את דברי אליהם לא תדלג דבר מדברי מחמת יראה, בין אם ישמעו ובין אם יחדלו מצד כי מרי המה לא תחשוב שמוטב שלא לומר דבר שאינו נשמע ושיהיו שוגגין ולא מזידין, כי בל''ז הם מרי ומזידין:

ומדבריהם. מה שיגזמו לעשות עמך רעה:

סרבים. מל׳ סרוב ומיאון:

סרבים תרגום של מאן סריב :

ואתה, כי סרבים. ממאנים וממרים תרגום וימאן וסריב ותרגם ממרים סרבנין וכן בית מרי עם סרבן והוא תואר בשקל חדשים גנבים וסלונים קוצים וכן סלון ממאיר קוץ כמו קוצים וצנינים הם אתך אף על פי כן אל תירא מהם:

אל תירא מהם וכו'. יש מי שפירש שלא יתירא מהם שיהרגוהו כי הם סרבים וסלונים ר"ל שהם כמו עוקצין דלא יש סכנה רק איזה כאב לפי שעה ואין פחד ממיתה. וי"מ דזהו הבטחה שמבטיחו ה' שלא יוכלו לעשות עמו רעה ולא יתיירא. ואפשר לרמוז דעבירה גוררת עבירה ומהקלה יבא לחמורה כי בתחילה אמר סרבים דאין כאן אלא לסרב בדברי הנביא. ועבירה גוררת עבירה סרב"ת המכוה היא להיות סלונים שיורי קוצר'ת המכאיבים. ואחר זה עקרבים הנושכים ועושים חבורה:

וסלונים. לשון קוצים וכן סלון ממאיר וקוץ מכאיב (לקמן כח):

כי סרבים וגו׳. ר״ל אשר נמצאו עמך אנשים סרבנים מכאיבים בדברי קנתור כקוצים:

וסלונים. מין קוצים כמו סלון ממאיר (לקמן כח):

וסלונים, מענין סילון ממאיר :

אותך. כמו אתך:

ואל עקרבים אתה יושב. העם אשר אתה מוכיח ילאוך ויקניטוך כאלו אתה יושב על עקרבים העוקצין אותך מכל צדדיך:

ואל עקרבים. עם בני אדם מכאיבים כקוצים אתה יושב והוא כפל ענין במ״ש:

עקרבים. הם מין קוצים כמו ואני בעקרבים (דה״ב י):

אל תירא אל תחת, החתת הוא הפך האומץ לב שיושפל בעיני עצמו (ירמיה כ''ג ד', ל' י') :

ואל עקרבים. כמו ועם עקרבים והם קוצים קשים ויונתן תרגם ובגו עממיא דעובדיהון דמין לעקרבים פירוש כמו נחש שרף ועקרב:

עקרבים. אגלינטייר"ש בלע"ז ל"א עקרבים ממש וכן תרגם יונתן ובגו עמא דעובדיהון דמן לעקרבין את יתיב:

מדבריהם. עכ״ז אל תירא מדבריהם:

תחת. ענין שבר ופחד כמו אל תחת (ירמיה א):

כי בית מרי המה. ר״ל המה בית מרי לבד אבל לא ירשיעו לעשות עמך רעה:

3742 / (יחזקאל ב,ו) / עקרבים
איגלינטייר"ש / eglentiers / עצי ורד-הבר
עד כאן חסרים בכתבי-היד כל הלעזים מפסוק א,יד ואילך. ועל הלעז הזה ר' לעיל מס' 3388.