פירוש על יחזקאל 2:8

אל תהי מרי. מלילך בשליחותי:

ואתה בן אדם (ציוי ג') שמע את אשר אני מדבר אליך, שהוא עצמו ישמע לדבר ה' ולא ילמד ממעשי העם, ולא ימרה כבית המרי פצה פיך ואכל המליצה שישובו דברי ה' להיות אצלו קנין עצמי דבוק בנפשו כמו שישוב המזון להיות גוף עצם הניזון:

אל תהי מרי. אל תהי מורד בדבר השליחות למאן ללכת להיות דומה כבית המרי:

פצה. פתח כמו פציתי פי (שופטים יא):

מרי כבית המרי, הראשון תואר כמו פתי, והשני שם :

ואתה, אל תהי מרי כבית המרי. הראשון תואר ובא בסגול בטרחא כמו בהפסק כי כן מנהג הטרחא במקומות:

ולפי שלא יאמר יחזקאל שלא יזכור דברי השם ולא ידע לדבר אותם אל העם לכן בא לו דבור שלישי אל תהי מרי כבית המרי פצה פיך ואכול וגומר רוצה לומר אל תהי מורד בדברי שליחותי ומבקש תואנות כדי שלא להלוך כמו הרשעים האלה שהם בית המרי פצה פיך ואכול את אשר אני נותן אליך רוצה לומר שיאכל את המגלה והוא משל ללמוד דברים ולזוכרם כדי שיהיו שגורים בפיו, וכן ת"י ארכין נפשך וקביל ית דא דאנא יהיב לך, (ט) ושראה מיד במראה הנבואה ההיא כאילו יד שלוחה אליו והנה בו מגלת ספר (י) ושפרש אותה לפניו והיא כתובה פנים ואחור רומז שהיתה כתיבתה מרובה בכמות ואמנם באיכות היה כולה קינים והגה והי, והנה בא הפסוק הזה בענין יד בלשון זכר ובלשון נקבה כי הוא אמר והנה יד שלוחה אלי בלשון נקבה והנה בו מגלת ספר בלשון זכר, ואמר במגלה פנים ואחור לפי שפנים הוא הנגלה ממנה שהוא נגד פני אדם הקורא ואשר תחתיו יקרא אחור, ואומרו וכתוב אליה ענינו כמו עליה, וקינים והגה והי כלם לשון נהי ומספד על רעות ישראל וצרותיו, וי"ת והיא כתובה מאפהא ומאחורהא מאן דהוה שירוייא ומאן דעתיד להוי בסופא רוצה לומר שהראוהו בנבואתו כל העתידו' לבוא עליהם.

פצה. פתח וכן פצו עלינו פיהם (איכה ג׳:מ״ו):

פצה פיך. פתח פיך ואכול וכו׳ היא המגלה הנתונה לו ר״ל למוד הדברים וזכור אותם למען יהיו שגורים בפיך:

פצה פיך. וכן פציתי פי ואכלתי המגלה במראה הנבואה והוא משל ללמוד דברי הנבואה ולזכרם וי"ת ארכין נפשך וקבל ית דאנא יהיב לך:

פצה פיך ואכול. משל הוא הטה אזניך ושמע ויערב לך כאילו אתה אוכל מאכל לרעבון:

את אשר אני נותן אליך. מה היא הנתינה היא מגילת הספר: