פירוש על ירמיהו 15:19

והנראה שחז״ל אמרו (תענית יא:) שת״ח אסור להם להתענות תענית שאינם מחוייבים בו שמא יתבטלו מתורתן אם כן התענית שאין בה מפושעי ישראל אינו תענית כמ״ש כי הצדיקים התורה שלומדים מכפרת על עונותיהם וכמ״ש חז״ל ת״ח אין אור של גהינם שולטת בהם ק״ו מסלמנדרא שהסך מדמה וכו׳ ובעסקותם בתורה מקיימים העולם כמש״ה (ירמיהו לג כה) אם לא בריתי יומם ולילה וכו׳ וכשהם מתענין יבטלו מתורתם ובכן התענית ההוא לא לרצון יהיה כי מניחים חיי עולם ועוסקים בחיי שעה ואסור להם וחייבים עונש על אשר חטא על הנפש שציער עצמו ללא דבר אבל כשיהיו באותו התענית מפושעי ישראל אז מותר להם להתענות כדי שישובו בתשובה הרשעי׳ כמש״ה (ירמיהו טו יט) אם תוציא יקר מזולל כפי תהיה וז״ש ישעיה הנביא (ישעיהו נח ו) הלא זה צום אבחרהו פתח חרצובות רשע וכו׳ יר׳ הצום שאבחר אני בו הוא אשר יפתח חרצובות רשע ושיתירו אגודות מוטה בו ואז אבחר אותו ואם באותו הצום לא נפתח חרצובות רשע שלא היו רשעים בתוכו מכלל הין אתה שומע לאו שלא יבחר בו והביא ראיה לדבריו איך חייבים עונש כשיתענו הצדיקים לבדם על אשר חטאו בביטול תורה באומרו אינו תענית מענין החלבנה כי ידוע הוא שאם חסר אחת מכל סמניה שחייב מיתה ואם כן אם לא יהיה בתוך סמני הקטרת החלבנה שריחה רע חייב מיתה שהרי הוא מחוסר סמן וח״ו יראה שאין השי״ת חפץ ברעים כשיחזרו בתשובה ולא כן כי ידו פתוחה לקבל שבים אם כן בנדון דידן גם כן כך הוא שאם לא יהיו פושעי ישראל באותו הצום אין ראוי לצדיקי׳ להתענות ולזה אסתר צותה לכנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן ובודאי שרובם היו מפושעי ישראל:

לכן. בעבור שאני סובל הצרות האלה:

לכן כה אמר ה׳. שלא יקופח שכרי וכן אמר אם אתה ישראל תשוב לה׳ ואני אשיבך ר״ל תשובתך תהיה ע״י בגמול זה הבטיחני לומר לפני תעמוד עד עולם ולא תפסוק הנבואה ממך ואם תוציא את מי מן הזוללות להיות אדם יקר אז תהיה כפי כי תתקיים גזרתך כמו גזרתי: