פירוש על ירמיהו 22:1

כה אמר ה' רד בית מלך יהודה. בהר הבית נאמרה לו נבואה זו לפיכך אמר רד ואף על פי שזאת הנבואה כבר אמרה בית דוד כה אמר ה' דינו לבקר משפט אמר לו עוד שיאמר אותה להם עוד בבתיהם ושיבטיחם ההבטחה הטובה אם ישמעו:

ומלבד הנבואה אשר אמר הנביא לכל בית דוד צוהו ה' שירד בית מלך יהודה, ומאשר אמר רד יראה שזאת הנבואה באה לו בהר הבית שירד משם אל בית המלך לאומרה אליו וידבר למלך לבד את הנבואה שיזכור כי לכבודו ראוי שבפרט ידבר לו זה, ולכן היה הדיבור אליו בסוד (ב) שמע דבר השם מלך יהודה היושב על כסא דוד שלכן ראוי שתתדמה אליו ותלך בדרכיו, ועם היותי מדבר לך המלך בלבד הנה אכלול בזה עבדיך ועמך הבאים בשערים האלה שהם שערי בית המלך או בשערי העזרה מבית ה', (ג) והוא שתעשו משפט וצדקה ותצילו גזול מיד עשוק, והדברים האלה הם אשר אמר למעלה אשר שנה אותם כאן לפי שהיה מדבר למלך, וכן הזהירו על הונאת היתום והאלמה ועשוקתם וכן על שפיכות דמים, (ד) כי אם עשו תעשו את הדבר הזה ובאו בשערי הבית הזה שהוא בית המלך או בית ה' מלכים יושבים לדוד על כסאו בכבוד גדול רוכבים ברכב ובסוסים הוא ועבדיו עמו ואין מקום לזה כ"א בהתמדת מלכות בית דוד ענין ירושלם ובית ה', (ה) אמנם אם לא תעשו כן אל תבטחו בהיכל השם כי בי נשבעתי אמר ה' כי על כל פנים לחרבה יהיה הבית הזה ירמוז לבית ה' ולבית דוד שהוא בית מלכות, (ו) כי כה אמר ה' גלעד אתה לי ראש הלבנון רוצה לומר ירושלים אתה לי כגלעד שהיה עיר אחת ראש בכל עבר הירדן וכל הארץ ההיא של סיחון ועוג וכל ארץ הבשן היתה נקראת על שמה ארץ הגלעד כן היה מקדם מלכות בית יהודה ראש כל שבטי ישראל כמו דוד ושלמה, וכן היה בית דוד ראש הלבנון שהוא ירושלם כמו שאמר ההר הטוב הזה והלבנון (דברים ג, כה), ופרש"י כגלעד אתה לי על בית המקדש והוא דרך המתרגם, ועם כל זה האם תחשוב שלא אשיתך מדבר וכערים שלא ישובו מעולם באמת נקל לי לעשותו, (ז) וקדשתי עליך משחיתים הם מלכי הכשדיים, ולפי שהמשיל לירושלם וכינה אותה בשם לבנון נהג משלו עליו באומרו איש וכליו וכרתו מבחר ארזיך והפילו באש והוא משל לבתי ירושלם וארמנותיו שישרפו באש הבאים עליה, (ח) וביאר שגם האויבים יכירו וידעו כי יד ה' עשתה זאת ושבהשגחתו באה עליהם הרעה כי ישאלו איש לרעהו האויבים על מה עשה ה' ככה (ט) כי הנה יקבלו שהיו בהנהגת האלוה יתברך ולכן הם יודו שבעבור שעזבו עבודתו לעבוד אלהים אחרים נחרבו וכן היה שנבוזר אדן אמר כדברים האלה לירמיהו כמו שיתבאר אחר זה, (י) ולכן אל תבכו למת ואל תנודו לו בכו בכו להולך בגלות כי לא ישוב עוד לראות את ארץ מולדתו, וביאר על מי ממלכי בית דוד אמר זה באומרו (יא) כי כה אמר ה' אל שלום בן יאשיהו שמלך ראשונה תחת יאשיה אביו שיצא מירושלם לא ישוב שם עוד, (יב) כי הנה ימות במקום אשר הגלה שמה ולא יראה עוד את ירושלם.

והמפרשים פירשו אל תבכו למת על יהויקים שמת בדרך כשהיו מוליכים אותו לבבל, ואינו נכון כי הוא היה מההולכים בגלות, ולכן יותר נכון לפרשו על המתים מבית דוד בירושלם בארץ קדושה ונקברים בקברי אבותיהם שאין ראוי לבכות עליהם כיון שלא הלכו בגלות ומתו בבתיהם בכבודם, וכן פירשו שהיה שלום בן יאשיהו יהויכין והוא היה בן בנו לא בנו, וחז"ל אמרו (כריתות ה, ב) ששלום הוא צדקיהו ואיך יבכה על צדקיהו ראשונה ואחריו על יהויקים, ולכן היותר מתישב הוא שקרא שלום את יהואחז כי הוא אשר מלך תחת יאשיהו אביו מיד אחרי מותו והוא גלה למצרים שגלה אותו פרעה נכה ובמצרים מת ושני שמות היו לו יהואחז ושלום, ואחר שנבא על יהואחז הבן הראשון ליאשיהו נבא אחריו על יהויקים שהיה הבן השני לו ועליו אמ' (יג) הוי בונה ביתו בלא צדק כי הנה יהויקים כשהמליכו מלך מצרים תחת יהואחז אחיו בנה בתים גדולים ויפים בנויים לתלפיות ולא היה משלם שכר הפועלים שהיו עמלים בבנין, וזהו הוי בונה ביתו בלא צדק ועליותיו בלא משפט ואין ענינו הבנין והבית שהיה כנגד הצדק ובעוול אלא שעם היותו מלך לא היה משתדל לעשות משפט וצדקה לכל עמו כדוד אביו אבל היה כל השתדלותו לבנות בתים, ובני יהודה שהיו עובדים בבנין לא היה משלם שכרם והפועל שהיה פועל בבית היה גם כן חנם כי לא היה נותן לשום שכיר שכרו, (יד) והיה מתפאר עצמו באמרו אבנה לי בית מדות רוצה לומר מדות גדולות כמו אנשי מדות (במדבר יג, לב), ועליות מרווחים כלומר שיהיה ריוח ביניהם לגדלם ויכנס בהם הרוח בימי הקיץ וקרע לו חלוני רוצה לומר וקרע לו לעצמו כדי להתענג ברוח היום בזמן החום קרע בבתים הנז' חלוני והוא כמו חלונים וכן חלוני שקופים אטומים (מלכים א' ו, ד), ואמר וספון בארז שהי' מצפה הבתים כולם בארזי לבנון שהיה מכסה הקורות מהם, ומלבד שעשה זה בכתלים עשה עוד משוח בששר והם הצבעים שהיו עושים על כותלי הבית, (טו) ולכן הוכיחו עליו באומרו התמלוך כי אתה מתחרה בארז רוצה לומר התחשוב שתמלוך תמיד בעבור שאתה מתחרה ומתערב בארז רוצה לומר שכל ביתך מכוסה בלוחות ארזים בבית אשר אתה בונה בחמס. ורש"י פירש וספון בארז שהיה מסכך הגג בארזים ומשוח בששר ומצוייר הגג במיני ציורים וששר צבע הוא: