פירוש על ירמיהו 23:24

אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם ה'. ואיתא בזוהר (בראשית ס"ח.) תא חזי כד בר נש חטי קמי מאריה ואמשיך גרמיה לאתכסייא קוב"ה עביד ביה דינא באתגליא וכד בר נש אדכי גרמיה קוב"ה בעי לאסתרא ליה דלא יתחזי ביום אף וכדכתיב (ישעיה כ"ו,כ') חבי כמעט רגע עד יעבר זעם. הענין הוא כמ"ש אאמו"ר זללה"ה שאם יחפוץ האדם להסתיר עוונו מפניו ושוכח את אשר עוות אזי השי"ת מזכירו ומגלה עוונו שעושה בו דין לעיני הכל וכדכתיב (בראשית ג',ח') ויתחבא האדם ואשתו מפני ה' אלוקים בתוך עץ הגן, ואמר לו השי"ת אייכה. ולהיפוך אם האדם זוכר עוונו ומקיים וחטאתי נגדי תמיד, אזי השי"ת עושה עצמו שוכח ואינו מביט באותו חטא כלל כדכתיב (איוב י"א,י"א) וירא און ולא יתבונן.
(בית יעקב בראשית נח י"ח)

אם יסתר איש. זהו כפל תמיהה האלהי מקרוב כדרך כל תמיהות הכפולות:

אם יסתר. הלא אף אם יסתר איש במקום נסתר וכי אני לא אראה אותו: