פירוש על ירמיהו 30:1

הדבר אשר היה אל ירמיהו. מבואר:

הנבואה האחד עשר תחילתה הדבר אשר היה אל ירמיהו וכו' כתב לך את הדברים וכו' עד הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת השם בשנה העשירית לצדקיהו וכו'. ויש בנבואה הזאת י"ח פרשיות. האחד, הדבר אשר היה. הב', ואלה הדברים. הג', ואתה אל תירא עבדי יעקב. הד', כי כה אמר ה' אנוש לשברך. הה', כה אמר ה' הנני שב שבות אהלי יעקב. הו', הנה סערת ה' חמה יצאה. הז', כה אמר ה' מצא חן במדב'. הח', כי כה אמר ה' רנו ליעק' שמח'. הט', שמעו דבר ה' גוים. הי', כה אמר ה' קול ברמה נשמע. הי"א, כה אמר ה' מנעי קולך מבכי. הי"ב, הציבי לך ציונים. הי"ג, כה אמר ה' צבאות אלקי ישראל. הי"ד, הנה ימים באים נאם ה'. הט"ו, כי זאת הברית אשר אכרות. הי"ו, כה אמר ה' נותן שמש לאור יומם. הי"ז, כה אמר ה' אם ימדו שמים. הי"ח, הנה ימים באים נאם ה' ונבנתה העיר. ושאלתי בנבואה הזאת ו' השאלות:

השאלה הראשונה באומרו כי יש יום קראו נוצרים בהר אפרים וגומר, כי אם קרא נוצרים אכלוסי מלך בבל כמו שאמר בנבואה השנית הנה נוצרים באים מארץ מרחק איך בגאולה העתידה יאמר שיבואו הנוצרים ההם מאכלוסי נבוכד נצר שכבר נמחה מן העולם אלפים מן השנים ולמה אמר בהר אפרים יותר מבמקום אחר ואיך יאמרו נעלה אל ה' אלקינו: