פירוש על ירמיהו 32:19

ג. גדול העצה ורב העליליה וגו'. אפשר להסמיך כאן מ"ש במקומות אחרים דראשונים שאלו חקור דבר בבריאת האדם שקודם שנברא הנשמה חלק אלוה ממעל מלחם אביה תאכל ונהנית מזיו השכינה ואחר שבאה לעה"ז ובאה בשאון גליו אם זכתה מאד הרוח תשוב ותתענג מזיו שדי א"כ אפה מ"ט באה לעה"ז ונכנסת בסכנה גדולה ורובא דרובא אין צדיק אשר לא יחטא ובארבע מצינו שמתו בעטיו ש"ן ותו לא ואפי' אם תזכה מאד חוזרת להתענג מזיו השכינה כאשר היתה באמנה מקדמת רנא. ומרן הקדוש ז"ל השיב דעד שלא בא בעה"ז ניזונית בצדקה ומאן דאכיל דלאו דיליה בהיל לאסתכולי ואח"כ כשבאה לעה"ז מסגלת מצות ותורה ויכולה ליהנות בשכרה לחזות בנועם ה'. זהת"ד מרן ז"ל והמגיד א"ל יישר. ואכתי חקרו המפרשים דכתב הרמב"ן ע"פ וצדקה תהיה לנו דכל השכר צדקה הוא ותירצו כי הצדיק מוסיף על חיובו במ"ע ועושה גדרים וסייגים בלאוין וגם עובד ה' בשמחה ובזריזות ועל התוספת והשמחה וכיוצא יטול שכר משלם אז יתענג על כן ירים ראש זהת"ד. ואני עני כתבתי כי בדברי רבינו האר"י ז"ל ובדברי מז"ה ז"ל בחסד לאברהם מיושבת החקירה האמורה כי האדם יש לו קשר מכל העולמות וע"י נמשך שפע ומתקשרים כל העולמות כי יש בו מכל עולם ובזה יושפע שפע מעולם לעולם ומתקשרים זהת"ד בקצור נמרץ וז"ש גדול העצה בברוא האדם בעצה גדולה נמרצה לקשר כל העולמות ורב העליליה כח מעשיו לתת בו חלק מכל עולם אשר עיניו פקוחות על כל דרכי בני אדם ממחצב נשמתו עד העה"ז אם נקיים ממכשולות. לתת לאיש כדרכיו אם מוסיף תוספת בעשין ולאוין וכפרי מעלליו אם הם בשמחה וזריזות ותוספת ומזכי לחייבא. א"נ אפשר לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו במ"ש במדרש שוחר טוב שהקב"ה זורע המצות והפירות ע"פ הדין אינו חייב ליתן כמ"ש במ"א אמנם הקב"ה בחסדיו הרבים נותן להם גם הפירות וז"ש לתת לאיש כדרכיו על גוף המצות והתורה וכפרי מעלליו הפירות ממעשיו ומתורתו שגם התורה הזרועה כמ"ש רבינו אפרים ז"ל ע"פ אור זרוע לצדיק וכגודל צדקותיו נותן לו הפירו' מתורה ומצותיו משלם.

גדול העצה. עצתו גדולה וחשובה: