פירוש על ירמיהו 33:14

והקמותי. אקיים:

(יד-טז) והקמותי, היא הנבואה שנבא למעלה (כ"ג ה' ו'), ועיי"ש התבארו פסוקים אלה:

הנה ימים באים נאם ה' והקימותי את דברי הטוב וכו' עד הדבר אשר היה אל ירמיהו יאמר שבימים ההם שיקים ה' את דברו הטוב אשר דיבר להשיב שבות ישראל ושבות יהודה, (טו) אז יצמיח לדוד צמח צדיק וכבר ניבא זה עצמו ירמיהו למעלה האמנם אמר שם צמח צדיק וכאן אומר צמח צדקה, והענין אחד שתהיה הצדקה והיושר בלבו ותבונתו גם שהוא יעשה משפט וצדקה בארץ ולכן ראוי שתקרא צמח צדקה, ובעבור שהוא יהיה מבית דוד ממלכות יהודה ומיושבי ירושלם (טז) לכן אמר כנגדם בפרט בימיו תושע יהודה וירושלם תשכון לבטח, ואומרו וזה שמו אשר יקרא לה ה' צדקנו אפשר לפרשו על ירושלם וכמו שאמר יחזקאל (יחזקאל מח, לה) ושם העיר מיום השם שמה כי מפני שצדק ילין בה מאת השם לכן תקרא העיר ה' צדקנו. והיותר נכון בפירושו הוא כמו שפירשתיו למעלה שבעבור שאמר אצמיח לדוד צמח צדק' שאמר צדקה בלשון נקבה כנגד ירושלם כאילו אמר צמח ירושלם שהיא צדקה לכן אמר הנביא וזה השם רוצה לומר צדקה אשר יקרא לה לירושלם ה' צדקנו כי הוא יתברך יקרא את ירושלם בזה השם צדקה לפי שיתמיד בה משפט וצדקה תמיד, ולפי שייחס מלך המשיח לירושלם ולבני יהודה כמו שאמר בימיו תושע יהודה וירושלם תשכון לבטח חשש אולי יחשוב השומע שיהיה מלך המשיח מולך על בני יהודה ולא על בית ישראל ולכן אמר בסמוך (יז) כי כה אמר השם לא יכרת לדוד איש יושב על כסא בית ישראל כי כמו שימלוך על יהודה ימלוך על ישראל, ואתה תדע שהיו בישראל שני השתלשליות אחד מהמלכים שהיו כולם נמשכים מזרע דוד והשני מהכהנים שהיו כולם מזרע אהרן, והנה כשנחלקו המלכיות ומלך ירבעם על ישראל שלא היה מזרע דוד ולא מזרע יהודה כי אם משבט אפרים בראותו שנפסק ההשתלשלות הראשון (יח) עשה להפסיק גם כן ההשתלשלות השני ועשה כהנים מקצה העם משאר השבטים שלא היו משבט לוי ולא מזרע אהרן, ומפני זה ייעד במקום הזה על שני ההשתלשליות באומרו לא יכרת לדוד איש יושב על כסא בית ישראל רוצה לומר שלא תכלה משפחתו לשתבוא המלוכה לזרע אחר וגם לא יכלה זרעו בנקבה כענין בנות צלפחד כי תמיד לא יכרת לו איש רוצה לומר זכר והוא ישב על כסא בית ישראל כל השנים עשר שבטים יחד, וכן לא יכרת לכהנים הלוים רוצה לומר לכהנים שהם משבט לוי איש שיהיה מעלה עולה וכו' כי ישובו שני ההשתלשליות למעמדן הראשון.