פירוש על ירמיהו 39:15

עצור. כלוא במאסר:

וסיפר הכתוב שאין הקב"ה מקפח שכר כל בריה ובריה כי הנה בהיות ירמיהו עצור בחצר המטרה אחרי שהעלהו עבד מלך הכושי מן הבור אף על פי שהיה עת צרה בתוך החרבן באה לו הנבואה (טז) לומר לעבד מלך הכושי שחרבן העיר על כל פנים יבוא, ויהיה הרעות לפניך ביום ההוא רוצה לומר כי תראה החרב והרעב והדבר וביאת הכשדיים בירושלם בעיניך, (יז) אבל עם כל זה שיפול מצדך אלף ורבבה מימינך אליך לא יגש וזהו והצלתיך ביום ההוא ולא תנתן ביד האנשים אשר אתה יגור מפניהם והם הכשדים הצרים על העיר, (יח) והוא אומרו כי מלט אמלטך ובחרב לא תפול, וגם לא תלך אסור בתוך השבויים כי תהיה לך נפשך לשלל כאילו אתה שללת אותה מכף האויבים ולא תהיה נפשך שלל לאדם אחר, ויהיה כל זה לפי שבטחת בי רוצה לומר שבמה שעשית להציל את ירמיהו ממות לא יראת את השרים ובטחת בי שאצילך מידם וגם מחרב הכשדיים: