פירוש על ירמיהו 46:25

אמר ה' צבאות אלהי ישראל וכו' ועל פרעה ועל הבוטחים בו. לכאורה תיבות ועל פרעה. נראות יתירות דהול"ל ברישא הנני פוקד אל אמון מנא ועל פרעה ועל הבוטחים בו ועל מצרים וכו' ובזה א"צ אח"כ לומר ועל פרעה ועל הבוטחים בו. ואפ' דמ"ש ועל פרעה ועל הבוטחים בו קאי לשר מצרים דנקרא ג"כ פרעה כמו שאמרו ז"ל בא אל פרעה העליון השר של פרעה התחתון. והגם דאז"ל דנקרא מצרים כמ"ש והנה מצרים נוסע אחריהם שהוא היה השר של מצרים. איבעית אימא שנקרא גם פרעה. ואי בעית אימא שהוא שר פרעה בפרטות. וכבר נודע מ"ש הרב שפתי כהן פר' בראשית כי פרעה גימטריא נחש עם ג' תיבות פרעה מלך מצרים ע"ש וז"ש הנני פוקד וכו' ועל פרעה התחתון ועל מצרים וכו' ועל פרעה העליון השר ועל הבוטחים בו:

הנני פוקד על אמון מנא זהו אלכסנדריא של מצרים ועל פרעה ועל מצרים ועל אלהיה ועל מלכיה. נראה לפרש דהנה קשה מפני מה לא רצה יונה ללכת לנינוה שמא יאמרו נביא שקר הוא וקשה והלא כל הנביאים היו מתנבאים ולא חששו לזה דיאמרו נביא שקר הוא. וע"ק מהו פירוש כי עלתה רעתם לפני וננוה נהפכת. ונראה לפרש דהיה ידוע דאין הקב"ה נפרע מאומה למטה עד שנפרע תחילה מהשר למעלה. אמנם כל זה הוא כשחטאתם לא גדלה כ"כ אבל כשחטאת' רבה וגדלה אז נפרע מהאומה אף שעדיין לא נפרע מהשר שלה. ולכך גבי ננוה שהי' חטאתם רבה וגדלה לכך רצה הקב"ה לפרע מהם תחילה טרם שנפרע מהשר שלה. וזה שאמר כי עלתה רעתם לפני ר"ל ביותר ולכך וננוה נהפכת הרצון היפוך הסדר דאין נפרע מהאומה עד שיפרע משר שלה משא"כ בננוה הי' רוצה לפרע מהאומה תחלה. ולכך הואיל ושר שלה קיים. בקל יוכל השי"ת לחזור בו אם ישובו. ולכן לא רצה יונה ללכת לננוה. וידוע מ"ד בגמרא אל תדינוני כיושבי כרכים לפי שיושבי כרכים רובם רשעים. וזהו פי' הפסוק הנני פוקד על אמון מנא דהיינו אלכסנדריא של מצרים דהי' כרך גדול ורבה חטאם ביותר ולכך פוקד עליה תחלה ואח"כ על פרעה ר"ל השר שלה כנ"ל. ועל מצרים שלא היתה גדולה כ"כ ולא רבה חטאתם הנני פוקד על אלהיה תחלה ואחר כך על מלכיה כסדר הפורענות וק"ל:

אל אמון. על אמון, על השר אמון יש שהוא לשון גדולה כמו התטבי מנא אמון (נחום ג׳:ח׳):