פירוש על ישעיהו 37:3

ותוכחה. אשפרובמנ"ט בלע"ז האויבים מוכיחים בהצלחתם לאמר ידינו רמה ואין אלהים כאלהינו:

מהו הכפל יום צרה ותוכחה? והמליצה כי באו בנים? (ג) יום צרה, הנה ישעיהו כבר נבא להם מקודם כי סנחריב יפול בהר ציון (למעלה י') ובאר בדבריו שם, כי מפלתו תהיה, אחר שיוקדם לה שני ענינים א. אם יחרף ויגדף ויתגדל על אל אלים (שם ח' - כ'). (שנית) עד תגיע ציון עד סוף הצרה וחשכת הלילה שאז תהיה הישועה (שם כ"ד עד סוף הקאפיטל) עז"א עתה נתקיימו התנאים שהגבלת בנבואתך. א. כי יום זה יום צרה בתכלית כי בא האויב עד לפני ירושלים ב. ונאצה, שנאץ את ה' בחרופים וגדופים ג. ותוכחה, שבא להתוכח ולהוכיח בראיות שאין ביד ה' להושיע, ואם לא יושיע ה' יאמרו מאין יכולת, ומכל זה ידעתי כי באו בנים עד משבר שדומים כיולדה בעת שבתה על המשבר, שהגם שהחבלים גדולים מ"מ זה סימן שהלידה קרובה, וכן ידענו שהישועה קרובה, אבל וכח אין ללידה שחסר להיולדת כח ר"ל שחסר לנו המצות והמע"ט שהוא הכח שבה תדחה הטבע את העצמים אשר בבטן המלאה לחוץ, וחסר בין הכח האנושי הגבורה והחיל, בין האלהי ע"י צדקה ומעשים טובים אך ע"י דבר אחד יצוייר לנו שתוקדם הלידה, והוא.

ותוכחה. האויב מתווכח להשתבח בהצלחתו ואומר ידי רמה: