פירוש על ישעיהו 64:6

מתעורר. כמו מתגבר על יצרו:

ואין קורא בשמך, אין עוד נביא וחוזה שיקרא את העם בשמך להחזירם בתשובה, או שימצא לכל הפחות מי שיתעורר בעצמו להחזיק בך ע"י עזר אלהי שהופיע על יחידים כמו שהיה באבות הראשונים, כי הסתרת פניך ממנו לגמרי ועי"כ ותמוגנו ביד עוננו אנו נמוגים והולכים:

ואין קורא. לא יש בנו מי אשר יקרא בשמך להתפלל עלינו:

מתעורר. מלשון הערה והתגברות:

ואין קורא בשמך. כמו שהיו חסידים הראשונים עושים:

ואין וגו'. מתעורר, נלחם, תאר השם:

ותמוגנו. ותניענו:

מתעורר. מלת ואין משמשת בשתים לומר אין מי מתעורר להחזיק ידו בך להיות נמשך אחריך להחזיר אותנו למוטב ולשוב אליך:

להחזיק. לאחוז:

מתעורר. ואין מתעורר, ואין שזכר עומד במקום שנים:

להחזיק. ידו בך:

כי הסתרת. כאשר הסתרת פניך ממנו בעבור מעשינו היינו נמסים בעבור עונינו כי אין מי להשיב אפך ממנו לא כמו לשעבר שהיה מי להעביר הקצף ולבטל הגזירה:

ותמוגנו. מלשון המגה והמסה:

להחזיק בך. במצותיך ובדרכיך:

ותמוגנו. מגזרת נמוגו כל יושבי כנען (שמות ט"ו ט"ו):

ביד. ר״ל בעבור:

כי הסתרת פניך. כי כענין כאשר, כמו כי תוליד בנים, אמר כאשר הסתרת פניך ותמוגגינו ביד עונינו אין קורא בשמך:

מתעורר להחזיק בך. כמו שהיו עושים הראשונים שהיו עומדים בפרץ לפניך:

ותמוגנו. ענין המסיסה ואמר ביד עונינו כי לא אתה עשית אלא עונינו: