פירוש על ישעיהו 66:5
רש"י
החרדים אל דברו. הצדיקים הממהרים בחרדה להתקרב אל דבריו:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מלבי"ם
שמעו דבר ה' הצדיקים החרדים אל דבר ה', באמת, לא בהבאת קרבנות להתפאר במו כמו הצבועים, הנה אלה הצבועים שמתדמים שהם אחיכם במצות והם באמת שנאיכם ומנדים אתכם, כי בלבם ישימו ארבם על יראי ה' האמתיים, אלה אומרים לכם לאמר רק למען שמי יכבד ה' ע"י הקרבנות שמביא לכבוד ולשם בפרסום עי"ז יכבד ה', משיב להם הנביא ונראה ר"ל האמת יתראה בעת שמחתכם, שאז הם יבשו, ויראו כי לא ירצה ה' בחונף רק בעבודת הלב באמת:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מצודת דוד
שמעו וכו׳. אתם הצדיקים החרדים אל דבר ה׳ לעשותם שמעו דבר ה׳:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מצודת ציון
החרדים. הממהרים:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מלבי"ם באור המילות
ונראה. נפעל הזה במקום עתיד, האמת יתראה, בעת שמחתכם והם יבושו בעת שאתם תשמחו והם יבושו, אז יתראה האמת :
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רד"ק
שמעו. מנדיכם, מרחיקים אתכם בעבור שאתם חרדים לדבר ה' הם שונאים אתכם ומרחיקים אתכם והם אומרים למען שמי יכבד ה', כלומר כבד הוא עלינו במצותיו אשר צונו כמו ולא נכבד עליך, הם אמרו זה בעבור ה' אבל הוא האל יהיה נראה ונגלה בשמחתכם שתשמחו בישועתו והם יבשו ומתי יהיה זה כאשר יהיה קול שאון מעיר, ואם כנגד בני דורו החרדים אל דבר ה' אמר כמו שאמר וחרד על דברי יהיה פירושו ונראה בשמחתכם על שכר הנפשות כמו שפירשנו, או לפי שהם עתידים לחיות בתחית המתים לימות המשיח, ויתכן לפרש כי אמר זה כנגד עולי הגולה החרדים אל דבר ה':
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אבן עזרא
מנדיכם. מרחיקים אתכם, ומתבל ינידוהו (איוב י"ח י"ח), ויש אומרים שאתם חשובים מנודים בעיניהם:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אברבנאל
שמעו דבר ה' החרדים וכולי עד המתקדשים והמטהרים וגומר: נתקשה על המפר' פירוש הפסוק הזה כי יש בו דברים בלשון יחיד ודברים בלשון רבים דברים לנכח ודברים לנסתר, ומה שנראה לי אמתי כפי ענינו הוא שאמר השם אל הצדיקים מעמו החרדים על דברו ותורתו לשמרה, הלא ראיתם מה שאמרו אחיכם בני עשו ובני ישמעאל כי הם אחיכם לפי שהיה ישמעאל אח לעשו ואח עשו ליעק', ועם היותם אחיכם הם שונאיכם מנדיכם ואמר שונאיכם על הישמעאלים ומנדיכם על בני אדום, ומה שאמרו למען שמי יכבד ה' רוצה לומר שתמיד יאמרו שיתגדל ויתקדש ויתכבד שם האל כי הם בפיהם חולקים תמיד כבוד גדול לשמי ואינם מחללים אותו והוא על דרך העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני (לעיל כט, יג), ולכן אמר יתברך כמלעיג על זה הלא ראיתם מה שאתם אומרים למען שמי כלומר על דבר שמי שאומרים יכבד ה' ויתגדל שמו, ועוד אומרים כנגדכם ונראה בשמחתכם רוצה לומר שהנבואות והנחמות שנבאו הנביאים כולם לא יתקיימו בכם כי אם בהם ושעליהם נאמר ופדויי השם ישובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם (לעיל נא, יא) ויתר הייעודים וזהו נראה בשמחתכם שהם אומרי' אנחנו הם הרואי' בשמחה שדברו הנביאי' שאתם הייתם מקוים אותה, ואחרי שזכר מאמר השונאים ההם השיב על דבריהם באומרו והם יבושו רוצה לומר לא יהיה כמו שאמרו כי לא יראו בשמחתכם אבל יבשו בשת לפי שהנה כתובה לפני לא אחשה מה שעשו בחרבן ירושל' ובשריפת היכלי.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רש"י
אמרו אחיכם. פושעי ישראל הנזכרים למעלה, ד"א אמרו אחיכם מנדיכם, אשר אמרו לכם סורו טמא (איכה ד):
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מצודת דוד
אמרו וכו׳. פושעי ישראל:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מצודת ציון
מנדיכם. מל׳ הנדה והנעה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אבן עזרא
וטעם אחיכם. שהוא יותר קשה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רש"י
שנאיכם מנדיכם. האומרים קרב אליך אל תגש בי (לעיל סה) למען שמי יכבד ה'. בגדולתנו הקב"ה מתכבד שאנו קרובים לו יותר מכם:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מצודת דוד
אחיכם. השונאים אתכם המנדים להרחיק אתכם כמ״ש האומרים קרב אליך וכו׳ (לעיל סה) הנה הם אמרו למען שמי יכבד ה׳ ר״ל בעבור פירסום שמי בא כבוד לה׳ כי אנו קרובים אליו ומתכבד הוא עמנו:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אבן עזרא
יכבד יי. אמר רבי משה הכהן כי הוא מלשון כבדות, והטעם כי הוא כבד עליו לזכרו ולשמר חוקיו, וראייתו כי לא ימצא מלשון כבוד כי אם מבנין נפעל, כמו נכבדת (ישעיהו נ"ו ט"ו), והנה שכח יכבדו בניו (איוב י"ד כ "א) והעד יצערו [שם], והנה על פירושו הטעם ידוע, ותחס' מלת זמן, כאילו אמר עוד אביא זמן שנראה בשמחתכם והם יבושו, דברי המנדים, וכן פירוש הפסוק, אמרו אחיכם למען שמי יכבד השם מי יתן ויכבד השם מגזרת כבוד ונראה בשמחתכם ונבוש אנחנו, וזה הוא טעם והם יבושו, והטעם שיאמרו שהשם לא יוכל להראות כבודו, והנה יהיה זה הכתוב דבק עם הבא אחריו, והמפרשים אמרו שאיננו לשון המנדים, ואמרו כי הוא דבר השם, כדרך נעשה אדם (בראשית א' כ"ו) ואחיכם אמרו השם והנביא:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רש"י
ונראה בשמחתכם והם יבושו. הנביא אומר אבל לא כן הוא כדבריהם כי בשמחתכם נראה והם יבושו למה כי קול שאון שלהם בא לפני הקב"ה ממה שעשו בעירו וקול יוצא מהיכלו ומקטרג על מחריביו ואחרי כן קול ה' משלם גמול לאויביו:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מצודת דוד
ונראה. אבל לא כן הוא כדבריהם כי בעינינו נראה בשמחתכם והרשעים ההם יבושו על כי הלכו אחר ההבל:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אהבת יהונתן
שמעו דבר ה' החרדים אל דברו וכו'. עיין בפסוק ונר' לבאר דהנה יש ב' מדריגות במין הישראלי עמא דבר הם אומרים מה לנו ליסר נפשותינו ולעסוק בתשובה שיבא גואלנו הלא כבר נשבע לנו האל יתב' שיגאל אותנו דאין שמו שלם וכו' ואם כן למען שמו יגאל אותנו אבל הצדיקים שבדור אומרים ימהר יחיש מעשהו נא ועוסקים בתשובה כדי שיבא בזכיתם ובאמת באם לא יביא בזכותם הם אוכלים נהמא דכיסופא. אבל עמא דבר לא נחשב להם זה לכלום אם אוכלים נהמא דכיסופא או לא. וז"ש שמעו דבר ה' החרדים אל דברו הם הצדיקים. אמרו אחיכם שונאיכם הם עמא דבר למען שמי יכבד ה' ר"ל שכבר נשבע בשמו הגדול לגאלינו וע"ז אמר והם יבושו שיאכלו נהמא דכיסופא והצדיקים יראו וישמחו ויאכלו מעבור הארץ וא"ש. ואולם בגמ' אי' והם יבושו קאי על העכו"ם ונראה ליתן טעם לדבריהם דאי' בזוהר דיש לבר נש להשתדל ברזי דאוריתא בגין דיתבארו לו כל המצות שהם על דרך הסוד. ולא כמו שאומרין עמא דבר מה לנו לעסוק במופלא ממנו אלא הרי אנו עושין ככל הכתוב ואלהים הבין דרכה. אל תשים לבך לדברים האלה כי באמת צריך להשתדל בסודות התורה מפני העו"ג שלא יאמרו שהוא ספר דברי הימים ואין בו תועלת ולכך יש להבין עמקי סודות התורה על כל קוץ וקוץ תלי תלים הלכות ובזה יבושו העכו"ם על שלא הבינו רזי תורה וז"ש שמעו דבר ה' החרדים אל דברו הם שהבינו הסודות אמרו אחיכם וכו' שגם להם יש שכר בעמלם. ואולם העכו"ם יבושו על שהלעיגו על התורה ויהיו לדראון עולם וק"ל:
Ask RabbiBookmarkShareCopy