פירוש על ישעיהו לא:1

הוי. על הושע ועשרת השבטים היורדים מצרימה לעזרה אשר שלחו מלאכים אל סוא מלך מצרים (מלכים ב י״ז:ד׳):

הוי הירדים (הדלתות מגבילים) הירדים מצרים לעזרה ולא שעו על קדוש ישראל, ויבטחו על רכב כי רב ואת ה' לא דרשו כי לפעמים הגם שיבטח האדם בה' מ"מ יבקש אמצעיים טבעים ולא יסמך על הנס, וזה אין בו עון לכל אדם, רק אדם שיודע שגם האמצעיים ישיג מה' ומלומד בנסים לו יחשב גם זה לחטא, מצד הזה דבר תחלה אמר הוי היורדים מצרים לבקש עזרה ממצרים, וישענו על הסוסים שיתנו להם לצורך המלחמה שהם אמצעיים טבעיים, ולמה לא שעו על קדוש ישראל, כי שם קדוש ישראל נקרא בו השם מצד השגחה הפרטית והאותות והמופתים אשר יעשה לצורך ישראל, והיה להם לסמוך הכל על השגחת ה' הפרטיית אמנם יש צד שני, שלא לבד שישען האדם על אמצעיים טבעיים, כי גם יבטח עליהם והיינו שמסיר בטחונו מה' לגמרי וחושב כי הכל תלוי בכח היד ובפעולתיו, וזה חטא גדול, וזה שהוסיף כי גם ויבטחו בבטחון גמור על רכב כי רב בכמות ועל פרשים כי עצמו מאד באיכות וגם את ה' ששם ה' מורה על הנהגתו הכללית לא דרשו כי כחשו בה' לגמרי, וישימו כל בטחונם על עזרת בשר ועז"א לא דרשו, כי כחשו בו בהחלט:

הוי. אמר הנביא יש להתאונן על הושע ועשרת השבטים: