פירוש על משלי 12:27
מי השלוח
לא יחרך רמיה צידו. היינו בעת שהרמאי מרמה את חבירו אין לו שום חריכה ועיכב מלרמאות אותו, היינו שיבין שהצדק עם חבירו, ורק ידמה לו שהצדק אתו בכל ואינו נותן שום זכות לחבירו, ולכן אינו מכיר בעצמו שרצונו לרמאות אותו. והון אדם יקר חרוץ, היינו ההון של אדם יקר, הוא פגום בעיניו כי חרוץ הוא מלשון חריץ, היינו שהוא פגום בעיניו אף שהונו הוא בכשרות ואף כשידין עם חבירו יצא מב"ד זכאי, אעפ"כ אינו בנייחא מצד עצמו וחושש תמיד שלא בא עדיין לשלמות ופן נמצא בו רמיה.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רש"י
לא יחרוך. מחובר למקרא שלפניו כלומר דרך רשע תתעהו ולא יחרוך את צידו של רמיה שלו:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רלב"ג
לא יחרוך רמיה. הנה איש רמיה לא יחרוך צידו ר''ל שלא יאכל ממנו וגם לא יכרהו לו לאכול כי איש אחר יקחנו ממנו ואולם הון האד' יקר ונכבד והוא האיש הישר הוא הזהב שהוא הטוב שבקנינים:
Ask RabbiBookmarkShareCopy