פירוש על משלי 14:24

עטרת חכמים עשרם. שהם עשירים בתורה:

עטרת חכמים עשרם. הנה עטרת החכמים עשרם אשר חכמתם מציאותו כי בו יוכרו תכונותיהם הטובות בנדיבות ובצדק ובעושר גם כן יהיו פנויים לעיין בחכמה ואולם אולת הכסילים ר''ל היציאה מהדעת החלושה אשר בהם הנה אולתם סבה לו כי הוא סבת הרוע והבלבול בכונותיהם ופעולותיהם והפסד ההוא סבה שיצאו מדעתם מרוב הצער והדאגה:

שמעתי אומרים עטרת חכמים היא כשיש להם ממון והנה לא נכון הדבר תהיה עטרת לחכמים מה שטפל אל החכמה ולא עוד אלא שייחס לנעדרי עטרת בעלי כתרה של תורה אם הכסף אזל מכליהם אך אחשבה ידבר על כללות החכמים הצריכים אל הצבור ועשירי עם והוא בהזכיר מאמר החכם האומר למה החכמים ישכימו לפתחי העשירים ולא העשירים לפתחי החכמים ואמר שהוא כי החכמים יכירו מעלת העושר והעשיר מסכל מעלת התורה. והנה לפי זה אין ספק כי החכמים עצמם בהשכימם לפתחי העשירים הם המעמידים אולת הכסילים עשירי עם על תלה כי על כן יאמר העשיר הכסיל משולל חכמה אין כמעלת העושר כי הלא בעלי כתר הורה ישכימו לפתחי ולכן הזהירנו רז"ל בל נפול בשחת הטעות הלז כמאמרם למה ת"ח דומה לפני ע"ה בראשונה לקיתון של זהב וכו' וכדברים האלה אין מספר. ומוסר השכל הזה אמר שלמה בחכמתו אל החכמים אל יחתו לפני ע"ה באמרם כי אך דלים המה ועשירי עם יחזיקו בידם כי הלא גם כי אפס כסף כתרם גדול מכתרם כי לא דלים הם כי עטרת חכמים כתר תורתם היא עשרם כלומר ולא יחתו בפני עשירי ע"ה ובזה אולת כסילים החושבים כי רמים על החכמים המה תשאר לאולת ושקר לא יאמתוה בידם במה שיחתו לפניהם: