פירוש על משלי 15:11

שאול ואבדון נגד ה'. גלוי לפניו כל אשר בתוכה:

שאול ואבדון נגד ה'. איך יחשוב חושב שלא ישגיח הש''י בלבות בני אדם לחסרונם הלא שאול ואבדון הם יותר חסרים מהם מאד ועכ''ז הם נגד ה' בבריאת העולם כי השאול הוא המרכז אשר סביבו הרקיע השמיני לשחקים ולזה יחוייב שיהיה לו ציון במרכז ההוא וקראו שאול כי הקבר הוא במקום השפל והמרכז הוא המקום השפל במוחלט וקראו אבדון כי הוא רחוק מאד מהשנוי ללבוש צורה אחרת ולפי שהצורה הארצית היא השפלה שבצורות הנמצאות הטבעיות קרא המקום ההוא אבדון והוא מבואד כי לבבות בני אדם מתיחסות באופן מה לש''י כמו שבארנו בפסו' הן אל כביר ולא ימאס כביר כח לב:

ושמא תאמר כי ב' תשובות בדבר א' כי אולי לא משנאת תוכחת ימאן לשמוע כי אם מרוב צערו כמוסר רע שנית כי הלא אין שונא תוכחת כלץ ונגד עינינו שיאריך ימים לזה אמר על האחד שאול וכו' לומר הנה זה מוסר ללב הבלתי יודעו כי אם ה' לבדו כי לא בלבד לב טהור כי אם אף לב רשע לא תעצרנו טומאת לבו מהשגיח בו הוא יתברך כי הלא גם שלבות הפורשים מה' טמאים המה בחלאת רעיונים בלתי טהורים תבא בם עין ה' הקדוש עד אין קצה כי הלא ק"ו הדברים ומה אם שאול ואבדון אשר שם תכלית כחות הטומאה להתם הפושעים הם נגד ה' ומה גם עתה לבות בני האדם משוללי חלאה כהמה וזהו אף כי לבות וכו' כי לעוצם גדולתו ית' לא תעצרנו הפלגת קדושתו לראות מה בחשוכת חלאת טומאה: