פירוש על משלי 16:29

איש חמס. הנה האיש שהוא איש חמס יפתה בפיו רעהו להמשך למנהגו ובדבורו בהגרים לו להלך אותו בדרך לא טוב:

אך מי שהוא איש חמס יעשה בערמה כי יפתה רעהו באופן שמוליכו לתומו בדרך לא טוב אשר יפול שם במצודה רעה מעצמו ובחלק פתוייו ידיחנו לבל ירגיש עד גדר שכשנותן אל לבו המתאנה לאמר אעצים עיני ואתבודדה מעט לחשוב תהפוכות שאחשוב חלקי הסותר וההתהפכות האפשרי בדברי הדובר בי בטעם שיח אם דבריו כמם אם אין ומתחיל להרגיש מעט וקורץ שפתיו בינו לבינו כמתחיל להתחרט כבר אין תקנה כי כבר נפל שדוד במצודה רעה כי לא נתנו האיש חמס בפתוייו יפנה לחשוב תהפוכות דברי הפתוי אשר בלב האיש חמס עד שכבר כלה הרעה לגמרי ולא יוכל קום וזהו איש חמס יפתה כו':

בדרך לא טוב - בלשון זכר.