פירוש על משלי 18:12

לפני שבר. הנה גובה הלב והגאוה הוא סבה אל השבר והשפלות והענוה הוא סבה אל הכבוד וזה מבואר במעט עיון מענין אלו התכונות:

אך לא כן הוא לפי האמת ואל נא תכנע הרש כי תראה גבהות העשיר ואתה רש נגש ונענה כי הלא זה טוב לך כי עם שזה וזה נסיון הנה העניות טוב לעני מהעושר לעשיר כי העני מעותד לכשרון ותעשיר להפכו כי הנה תולדת העוני שהיא ענוה מקנה לו כבוד האמתי לעה"ב כי הענוה הכנת הכשרון החסידות וגם בעולם הזה יכובד ותולדת העושר שהוא גבהות לבב הוא הכנת השברון כנודע וזהו לפני שבר וכמוך אליו יגבה לב איש אך לפני כבוד היא הענוה הנקנית על ידי שפלות העוני:

לפני שבר יגבה לב איש, כבר אמר כי תועבת ה' כל גבה לב יד ליד לא ינקה, ר"ל שה' יענישנו תכף, והגבהות לב סימן אל השבר הבא אחריו, והעשיר אשר הונו הוא במשכיות לבבו כחומה נשגבה, ישבר, אבל הענוה תלך לפני כבוד, שהענו וחוסה במגדל עוז שם ה' אשר ישכון את דכא ושפל רוח, יזכה לכבוד: