פירוש על משלי 18:14

רוח איש. רוח גבר שהוא איש גבור ואינו נותן דאגה בלבו ומקבל כל הבא עליו בשמחה ובחבה:

רוח איש. הנה רוח האיש לא די שיסבול הגוף הבריא ויסעדהו ויסודרו ממנו פעולותיו אבל גם בהיותו חולה יכלכל אותו ואולם כשיהיה החולי ברוח בעצמה שתהי' נכאה ונשברת מי ישאנה אין שם מי שישאנה כי החומר הוא מונהג ממנ' לא מנהיג ולזה יחלק הגוף בהפעלותיה:

רוח וכו'. אחרי ההביל יתרון העשיר על העני בכתובים הקודמים אמר ידעתי בני כי תוכל השיבני הלא רוח איש יכלכל מחלהו הנה אשיבך כי לב נבון יקנה וכו' והוא כי תאמר הלא רעת העני תגיענו עד שערי מות כי הנה הוא ק"ו שאין עליו תשובה ומה אם רוח ונפש איש הרוחנית אין בה כח להבריא את בעליה ממחלתו כאשר יחלה בגופו רק יכלכל מחלהו וא"כ כשהרוח ונפש עצמם הם נכאים וחולים איך יהיה כח בגוף החומרי לנשאה ולכלכלה מלצאת הנה אין ספק כי איש כזה רעתו רבה ועל דרך נס תתקיים נפשו בו ומי זה רוחו נכאה בקרבו כי אם העני נכה רוח ונפש ואם כן אפוא אין רעה חולה כרעתו חשוב כמת באמת: