פירוש על משלי 20:25

מוקש אדם ילע קודש. כשאדם נכשל ונוקש בעבירו' מקלקל את קדושתו כמו ושתו ולעו (עובדיה א):

מוקש. האדם וחטאו מבלע ומשחית הקדש השופע לו מאת הש''י בי הוא שופע לכל מוכן לקבלו והוא הסבה לבקר ולעיין ולחפש אחר נדרים מה היתה הסבה המונעת שלא הגיעו אל התכלית המכוון בהם וזה כי לולא מוקשו שסבב להחטיא כוונותיו יכונו מחשבותיו ונדריו ישלם:

והלא תראה כמה פעמים מוקש אדם אשר חטא על הנפש ילע קדש ויפגום מקור קדושת נפשו ותבואהו שואה לא ידע גרמת נזקו ואחר נדרים ישית לב לבקר איזה נדר ידור לד' וייטב לו ולא ידע כי לא על העדר מצוה ילקה רק על עון אשר חטא על הנפש כן גם עתה אולי האלהים מצא את עונך על נושא זה או זולתו ומה' יצא אשר הצר לו רעך: