פירוש על משלי 21:10

נפש רשע. הנה התבאר לך כי נפש הרשע אין תאותה כי אם לדבר רע כי לא יוחן בעיניו רעהו ולו היתה דרך הרשע טובה בעיניו היה ראוי שיאהב כל מי שיתחבר אליה כמו שיאהבו אנשי המעלה קצתם את קצתם:

ולא יקשה בעיניך איך לא יסכר פיה מלריב עם אשר זך וישר פעלו ומה גם בבית חבר כי הלא נפש רשע אותה רע בטבעו לכן לא יוחן בעיניו רעהו כי לא יהיה לחן בעיניו כן יקרה לרשעה זו עם גבר עמיתה כי לא יוחן בעיניה ועל כן אין מעצור למדיניה כי אין אישה מוצא חן בעיניה ואם כן אפוא מי האיש החפץ חיים עם אשה כזאת ולא יברח וימלט נפשו מלדור עם נחש בכפיפה הנה בזה נחש שקטה תואנת המתאנה על העדרו מעבודת קונו מפאת חברתה כי הלא בלעדי זה לבל ימאס חייו חוייב התרחק ממנה.

יוחן. מלשון חן: