פירוש על משלי 25:24

טוב שבת על פנת גג. על סלוק השכינה נאמר:

טוב שבת. טוב לאיש שישב בלא חבורה על פנת גג משישב עם אשת מדינים שתעורר ריב וקטטה לו תמיד ואע''פ שהוא בבית שיש בו חבורה מהאנשים:

ושמא תאמר הלא זה יסכון בין איש ובין רעהו שבהראותו פנים נזעמים לא ישוב אליו עוד אך האיש עם אשתו בדברה אליו לשון סתר כדרך נשים אם האיש ישים לה כנגדה פנים נזעמים תריב עמו עד בלי די ונמצא מתחרחר ריב בין איש לאשתו ואם תאמר אלי אשמרה לפי מחסום עד תלאה ותשתוק גם היא הלא זה מתקבל אם נהיה אני והיא יחד לבדנו ואין שומע ואין רואה אך אם הוא במקום שיש אנשים בו שכנים קרובים והיא מחרחרת מדנים מר ממות כי אוי לי אם אומר אוי לי אם לא אומר כי אם אענה אני שוגג שאמשיך הריב ואם אשתוק למה שהיא אשת מדינים ואדרבה תגדיל לעשות בראותה כי אחרי דברה לא אשנה ויחסדני שומע דבותיה עלי ואצטרך להשיב ויגדל הריב ואלו הייתי בבית בלתי מחוברת לחברת אנשים ונשים החרשתי ואז טוב לי נמצא כי תקנה זו אשר תקנה לא טובה היא להיות פנים נזעמים לעומת לשון סתר כי באשה לא יועיל ואדרבה יזיק כאמור לזה אמר טוב שבת כו' לומר אל נא תדבר על איש כזה כי הלא בטלה דעתו אצל כל אדם כי טוב שבת על פנת גג מאשת מדינים ובית חבר שיש בו חברת דיורין ולא על זה אני בא לתקן כי הלא תקנתו היא קלקלתו שכלה גרש יגרש ולא ישית לב אל החסרון כיס ולא על השארו יחידי כי טוב שבת על פנת גג וכו':