פירוש על משלי 26:1

כשלג בקיץ. בשעה ששוטחין התאנים בחמה ליבשן ולעשות קציעות כדאמר הלחם והקיץ לאכול הנערים (שמואל ב טו):

כשלג. הנה כירידת השלג בקיץ שהוא מור' שלא יתכן לפי המנהג הטבעי וכמטר בקציר שהוא מזיק ובלתי נאות כן לא יאות לכסיל כבוד כי אין מחקו לפי הנהוג לתת לו כבוד ונתינת הכבוד לו הוא דבר מזי' להמון העם יבא לחשוב שאין יתרון לחכם על הכסיל:

הנה כמה פעמים הוכחנו למעלה שכל כסיל האמור במשלי שלמה לא על אשר דעה חסר בטבעו ידבר רק על משולל חכמה כד"א בן חכם ישמח אב ובן כסיל וכו' וזה בשתי בחיטת או שלא למד חכמה וע"כ מושרש במדות רעות או שקרא ושנה אך נסרחה חכמתו כי חטא לה' ואין אדם חוטא אלא אם כן נכנס בו רוח שטות והאיש הזה השני חכם בעיניו כי לא יבחין כי חכמתו תתבלע בהעותו ולא יכיר ערכו על כן אמר שלמה בחכמתו הנה באמת כי קשה מאד תרופת הכסיל כי הלא גם כי חכם לבך לא תדע לתקן רעתו להעביר סכלות מדותיו ממנו בשום אופן כי רבה היא באמת ועכ"ז מדעתי כי קשה מהכסיל העיקרי משולל החכמה הוא אשר קנה חכמה וחטא כי אחר ששנה ופירש לחטוא ומחזיק עצמו לחכם מסכל סכלותו ולא יכיר חליו ולא יתרפא והחל במבוכת החכם השלם למצוא תרופה לכסיל המשולל חכמה ומושרש ברוע מוסר ואמר איזה הדרך ישכון תקונו ושית מה שחבחר דרכי הוא לכבדו ואזי בראוהו כי כבד אכבדהו מכבדיו יכבד גם הוא וישים מעצר לרוחו לא זו הדרך שאל יעלה על רוחך כי כאשר הארץ בקור וחורף לעומת אשר תקבל הגשם והשלג תוציא צמחה כן האיש הזה לעומת אשר יקבל כבוד ממך יכבדך בם הוא כי לא ידמה רק לשלג ומטר בקיץ וקציר שיהיה השלג ומטר אבודים ואין בם מועיל שאין הארץ מוציאה כנגד אשר יריקו עליה ובשום שכל והבין אל כפל ענין ומלות שונות שלג ומטר קציר וקיץ יאמר באשר ידענו כי קיץ הוא בתמוז ואב וקציר סוף ניסן ואייר ותחלת סיון ואמר לא יבצר או תכבדהו כבוד בקבע כאשר ירד השלג וינוח על הארץ או כמטר סוחף דרך העברה דע אפוא כי הלא יעלה על רוחו שהוא מעצמו ראוי אל הכבוד ההוא ואם הוא קבוע כשלג קשה יותר כי הלא לפי גודל וקבע הכבוד יחשב שהוא ערך החיוב שאתה חייב בכבודו כי אין צריך לומר שלא יהיה כשלג בחורף שתהום התחתון עולה כנגדו כמז"ל על תהום כו' שאין הגשם והשלג יורדין מלמעלה טפח שאין התהום עולה כנגדו טפחיים ומלחלח מלמטה שאם היה דומה לזה בטפח שהיית מכבדו היה מכבדך טפחיים אלא אפילו לא ידמה לשלג בקציר שלהיותו בסוף ניסן שעדיין הארץ בלתי יבשה הרבה והשלג קובע עליה שהלא גם מדי עברו הלא ישאר רושם לחותו על הארץ אך ידמה לשלג בקיץ כי אז לעולם ייבש הארץ ומה גם בהכאת השמש תבלענו הארץ עד בלתי השאיר רושם כן האיש הזה יהיה מה שתקבע לו כבוד שיבלעו ויקבלנו ולא תראה בו רושם כאלו לא כבדתו כלל כן לא יערב אל לבו להחזיק לך כבוד ואם הוא דרך העברה כמטר לא יחשוב שהוא כמחוייב אליו כל כך לשואבו בצמא כאשר בקיץ רק כבקציר אך עדיין לא יעלה כנגדך לכבדך גם הוא כמטר בחורף שמים תחתונים עולים כנגד עליונים רק כמטר בקציר שמדי עברו יעבור והנה איננו או על דרך זה במה שידענו מרז"ל שנקרא סוף סיון ותמוז ותחלת אב קיץ על דבר ששוטחין קציעות ליבש הנקראים קיץ כמה דאת אמר כלוב קיץ והנה אפילו שטף מטר עובר אם ירד עליהם בודאי יפסדו ומה גם כי ירד השלג הקבוע עליהם שיתפחו ויתעפשו ויאבדו וכן בקציר אפילו ברדת מטר עובר תתפח בצד מה התבואה הקצורה ותתקלקל אך לא לגמרי כקציעות בקיץ ובזה יאמר השמר פן ואל תכבד את הכסיל הנזכר כי אם דרך קבע תכבדהו תפסידהו לגמרי שיפתח וישמן ויתגאה כ"כ ויאבד כי מהוללות גאוה תכפל רעתו שיקרנו כשלג בקיץ שנח על גבי הקציעות ויתפחו ויפסדו ואפילו אם תכבדהו דרך כשטף העברה גם אז יתפח ויתגאה בצד מה וזהו וכמטר בקציר שתתפח התבואה בצד מה ותתחיל להפסד כן כמשלים האלה כדמותן לא גאוה לכסיל כבוד: