פירוש על משלי 26:28

ישנא דכיו. מי שמקבל לשון הרע שונא את הנדכאים תחתיו שכן על לשון הרע רדף שאול לדוד והרג נוב:

לשון שקר ישנא. איש לשון שקר ישנא הנדכאים בשקריו אע''פ שלא גמלוהו רע אך ישנאם לבד מפני הרעה שעשה להם לחשבו שהם שונאים אותו על הרע שגמלם אך פה חלק יעשה מדחה לזאת השנאה ויסיר ר''ל כשידברו הנדכאים דברי חלקות לאשר הרע להם ויראו שהם בוטחים בו ושאינט חושבים בשום פנים שיהיה הוא סבת נפילת הרע עליהם:

ושמא תאמר אם כן אפוא בבא לפני לשון שקר לחרחר ריב אדכאהו בשוט לשון בל יראה עוד פני אל תעשה כן כי הלא לשון שקר ישנא למדכאיו אך אם כי שנאמר לו יש לו פה חלק טוב הוא יעשה מדחה שידחה אותו לומר שאינו מאמין ולא ידכאהו. או קרוב לזה כי לשון שקר ישנא דכיו ואם נראה שמראה שאינו שונא רק מקבל מה שתדכאהו ואומר זה נראה לי ואתה דע לך וכיוצא בזה והולך לו הוא שפה חלק אשר לו יעשה מדחה בחלקלקות ובקרבו ישים ארבו ושנאתו לכך אות לבל דכות אותו רק יאמר שלא יאמין לדבר הזה ושגם הוא לא יחשוב תועה על שום בר ישראל כאשר חשדו וזהו שסמך שלמה ואמר לשון שקר וכו':