פירוש על משלי 26:3

שוט לסוס. הוא עשוי ואף שבט נכון לגו כסילים יסורין מוכנין לרשע:

שוט לסוס. הנה הכסילים דומים לבהמות שלסבת חסרונם יצטרך האדם בהנהגתם להכוחם כי האדם ינהיג הסוס באשר ירצה כשיהיה לו שוט יכה בו וינהיג החמור כשיעקוץ אותו האדם במתג כמנהג החמורים כן ינהיג האדם הכסילים באשר ירצה כאשר יכה אותם בשבט בדרך שיקבלו מוסר:

וש"ת א"כ אפוא אכנו בשבט אולי אוכל אועיל אולי יערוץ גם זה לא יהיה כי הנה שוט לסוס כו'. והוא בהעיר למה הפך כי מהראוי יאמר שוט לחמור שאין מתג מספיק לו להיסירו עד יכוהו בשוטים ומתג לסוס כד"א אל תהיו כסוס כפרד כו' במתג כו' וגם אומרו כסילים לשון רבים ולא כסיל ככתוב הקודם והמאוחר אך יאמר גם כי בשבט תכנו לא יועיל כי הלא כמקרה שוט לסוס ומתג לחמור גם אתה יקרך והוא כי דרך הסוס קל התנועה שאם בשוט יכה בו רוכבו אז ידלג ויחזיק במרוצה עד גדר שיחפוץ רוכבו לעכבו ולא יוכל וההפך במתג לבדו לחמור שאם במתג יאחזנו למהר הליכתו או להטותו הדרך אשר יהיה שמה רוח הרוכב ללכת ולא מלבו אין מתג ורסן בלי שוט ושבט יוכלו להזיזו ממקומו כן במשלים האלו יהיה שבט לגו כסילים כי יש שע"י ההכאות יהיה כשוט לסוס שאז ידלג וירוץ מרוצת סכלותו יותר ממנהגו עד שנתחרט על ההכאה ולא נוכל להשיבו ויש זולתו יהיה שבט לגוו כמתג לחמור שאם לא מלבו לעשות מעשה הטוב אז מכעס ההכאות יכבד את לבו ויקשה את ערפו וכל רוחות שבעולם אזי לא יזיזוהו מטפשותו וזהו כשוט לסוס וכמתג לחמור הוא שבט לגו כסילים רבים כי יש יקרך בו כזה ויש כזה וא"כ אפוא גם לא זו הדרך טובה לך להיישירו באופן שאבדה עצה: