פירוש על משלי 27:21

מצרף. כלי עשוי לצרוף כסף והכור עשוי לבחון זהב ואיש נצרף ומתחשב לפי מהללו ע"י שהבריות מהללות אותו במעשיו הטובים נבחן לרבים אם טוב אם רע:

מצרף לכסף. הנה יש לכסף מצרף לצרוף ממנו סיגיו וזה ידוע לצורפי' ולזהב כור מיוח' ג''כ לבאר ממנו סיגיו וכן הענין בשאר הדברים כל אחד מהם בדרך המהולל בו אשר נתבאר בנסיון שיתבררו בו סיגיו אך מהאויל אין תחבולה שתוכל בה לברר סיגיו ר''ל אולתו כי הוא יחשב היותו חכם:

ושמא תאמר ובמה ידעו עיני האדם מי ומי ההולכים שאול ואבדון שיראה ויקח מוסר ואולי יחשוב שהכל ילכו לארצות החיים הנה לא תבצר מהם ידיעה זו כי הלא מצרף צריך לכסף וכור לזהב להבחין אך להבחין באיש ההולך לבית עולמו אין צריך דבר כי הלא הכל הוא לפי מהללו והוא מאמר ר' אשר אמר לתלמידיו צאו וראו אם המת ההולך במטה ההיא הולך נכותו לגן ה' או לגיהנם ואמרו לו במה נדע כי יירש ג"ע או גיהנם ויען ויאמר שימו לבבכם אל אשר מספרים כבודו אחר מטתו אם טוב ואם רע נמצא שהכל הוא לפי מהללו שיהללוהו באופן שקל מהרה יבחן ההולך לאור באור החיים והיורד שאול ואבדון ואף על פי כן לא יראה איש ויקח מוסר על כן צריך יסורין למרק חלאת טומאתו בו ועל כן איש אל ירב בגלל היסורין כי הלא מסברא לא ישיב עד ידוכא: