פירוש על משלי 27:4

ושטף אף, ומי יעמוד. לפני קנאתו של קנא ונקם:

אכזריות. הנה החמה תביא לאכזריות כי בעל החמה לא ירחם על אשר יכעס עליו והאף כמו שטף מים שישחית הכל אך הקנאה היא יותר קשה מאד כי בעל הקנאה יצר לו בראותו טוב לזולתו ויבחר הרע לו ולזולתו יותר מטוב לו ולזולתו כמו שסופר מהמקנא והחמדן שאמר להם המלך מפני הכירו תכונותיהם שהוא מוכן לעשות להם טוב כיד המלך ישאל הא' מהם וינתן לו ולב' יותן כפלים והנה החמדן לא רצה לשאול כדי שיהיה לו כפל מאת המקנא והמקנא לא רצה לשאול שום טובה לעצמו לדאגתו על הטוב שיהיה לחברו ומיהר לשאול מהמלך שינקרו עינו האחת שישאר חבירו עור משתי עיניו:

אמנם קנאה אין צריך לומר כעס אויל הכבד משתי אלה כי אם גם יסבול איש אכזריות חמה ושטף אף כמרע"ה שעמד מפני אכזריות חמה כמה דאת אמר לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו וכן עמד בפני שטף אף שלא ישטוף מיד עד אמר לפני הקב"ה קומה ה' באפך כמ"ש ז"ל שאמר משה רבינו עליו השלום רבון העולמים עמוד אתה בא' ואני בא' ואמר להקב"ה יסלק הוא יתברך האף והוא יעמוד לפני החמה נמצא כי לפני האף לא עמד לפני אכזריותו כי הקב"ה סילקו אך עמד בפני השטף שלא ישטוף טרם יסלקנו הוא יתברך על ידי תפלת משה אמנם על החמה עמד בעצם כנגד אכזריותה שהוא בזכותו עמד כנגדה עד השיבה ואף על פי כן לא עמד כנגד קנאה אשר קנא ביהושע כשניתן אליו הרבנות כמ"ש ז"ל על קשה כשאול קנאה שאמר אלף מיתות ולא קנאה אחת ואם כן מי יעמוד לפני קנאה: